וְשׁוּב אֲנִי נִלְפָּת בְּךָ, וְשׁוּב אֲנִי צוֹמֵחַ,

וְשׁוּב אֲנִי מוֹנֶה אֶת אֵיבָרֶיךָ וְנִצְמָת

לְרֶגַע, אַךְ הָעֶרֶב אֵיבָרֶיךָ הֵם רְמָ"ט,

וְלֹא חָסֵר דָּבָר בָּהֶם, וְשׁוּב אֲנִי מוֹנֶה, אַךְ

הַפַּעַם לֹא בְּפַחַד: כְּאוֹפֶה הַמְּקַמֵּחַ

בִּזְרוֹעַ בְּטוּחָה אֶת הַבָּצֵק וְאֶת נִשְׁמַת

הַלֶּחֶם, אֲנִי לָשׁ אֶת אֵיבָרֶיךָ וְנִשְׁמָט

בְּכוֹחַ לַכִּבְשָׁן הַזֶּה, וְשׁוּב אֲנִי מוֹנֶה, אַךְ

הַפַּעַם מֵהָאֶמְצַע, מִן הַפְּקַעַת אֲשֶׁר בָּהּ

נוֹלֶדֶת חֲבַצֶּלֶת הַבָּשָׂר הַמִּתְמַסֶּרֶת.

עָלֶה אַחַר עָלֶה אֲנִי בּוֹצֵעַ אֶת לִבָּהּ,

אַךְ הִיא מַעֲרִיפָה עָלַי אֶנְקַת עֲלֵי כּוֹתֶרֶת.

וּבֵין שְׁסָ"ה גִּידֶיךָ הַצּוֹרְחִים אֲנִי נִשְׁבָּע

לִהְיוֹת עִם הַבָּשָׂר שֶׁלְךָ לְזוּג וְלֹא לְפֶרֶט.