בַּחוּץ קוֹרְאִים בְּרָקִים לָרַעַם –

כְּבָר מְאֻחָר! – וְהוּא מֵשִׁיב.

אֲנִי גַּם כֵּן סָעַרְתִּי פַּעַם:

כְּשֶׁלְּבַדִּי, כְּשֶׁתֵּל אָבִיב.

עַכְשָׁו אַתְּ כָּאן. הָעִיר אַחֶרֶת.

אֲהוּבָתִי, אַתְּ עוֹד זוֹכֶרֶת

יְמֵי תְּשׁוּקַת דִּירוֹת שְׂכוּרוֹת?

כֵּיצַד אָמִיר שָׁעוֹת זְכוּרוֹת

בְּהִשְׁתָּאוּת שִׁירָה וְשֶׁקֶט?

כֵּיצַד אַמְצִיא עוֹלָם חָדָשׁ?

מוּזָר, הָרַעַשׁ. שֶׁאֶגַּשׁ?

עִירִי, עַל הַחַלּוֹן, נוֹקֶשֶׁת –

שָׁם כָּל בְּרָקַי וְרַעֲמִי:

אַךְ אוֹי לִי מֵאַקְלִים דְּרוֹמִי.