הִיא הוֹלֶכֶת עִם אַבָּא לַקְּיוֹסְק

לִקְנוֹת סִיגַרְיוֹת (כַּמָּה שָׁנִים לִפְנֵי

הֶתְקֵף־הַלֵּב שֶׁשָּׂם קֵץ לָעִשּׁוּן).

הֵם מְדַלְּגִים מֵהַמִּדְרָכָה

לַכְּבִישׁ בְּרִיצָה קַלָּה הַבַּיְתָה.

פְּעָמִים רַבּוֹת הִיא רָבָה עִם אִמָּא

וּבוֹרַחַת מֵהַבַּיִת לְשָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת.

כְּשֶׁהִיא חוֹזֶרֶת, אַבָּא

מַמְתִּין לָהּ בִּתְחִלַּת הָרְחוֹב

וְאוֹסֵף אוֹתָהּ בַּדֶּרֶךְ הַבַּיְתָה.

כָּל עֶרֶב, כְּשֶׁאַבָּא בָּא הַבַּיְתָה, הֵם

הוֹלְכִים בְּיַחַד לִקְנוֹת קְלָפֵי ווֹלְט־דִּיסְנִי.

פַּעַם אַחַת הִיא גּוֹנֶבֶת (לֹא לְבַד)

מִיַּלְקוּטוֹ שֶׁל יֶלֶד עָשִׁיר־בִּקְלָפִים.

אִמָּא אוֹמֶרֶת שֶׁאַבָּא

הָיָה מְאוֹד מִתְאַכְזֵב אִלּוּ

סִפְּרָה לוֹ, אֲבָל הִיא שׁוֹתֶקֶת.

אַבָּא עוֹשֶׂה טִיטַלְווֹ –

מַשְׁכִּיב אוֹתָהּ עַל כַּפּוֹת רַגְלָיו הַמּוּרָמוֹת,

מַחֲזִיק בְּכַפּוֹת יָדֶיהָ, וּמְנַעֲנֵעַ.

לִפְנוֹת עֶרֶב הִיא נוֹסַעַת עִם אַבָּא לַחַנְיוֹן,

מִתְיַשֶּׁבֶת בְּחֵיקוֹ וּמְכַוֶּנֶת אֶת הַהֶגֶה.

הִיא רוֹצָה שֶׁאַבָּא יִלְחַץ חָזָק יוֹתֵר עַל הַדַּוְשָׁה,

אוֹ יִתֵּן לָהּ לִנְהֹג לְגַמְרֵי בְּעַצְמָהּ, אַךְ מִתְאַפֶּקֶת.

אַבָּא רוֹחֵץ אוֹתָהּ, אֲבָל הוּא

לֹא מְנַקֶּה הֵיטֵב בֵּין שִׂפְתֵי הַפֹּת,

לָמָּה? אִמָּא אוֹמֶרֶת שֶׁהוּא מִתְבַּיֵּשׁ.

הִיא נִמְצֵאת בַּחֲדַר הָאַמְבַּטְיָה כְּשֶׁאַבָּא מִתְרַחֵץ.

הוּא מִתְלוֹנֵן שֶׁכָּל מָה שֶׁמְּעַנְיֵן אוֹתָהּ זֶה…