וְכָל הַצַּעַר שֶׁהַזִּכָּרוֹן נוֹשֵׂא עִמּוֹ

נָמֵס, הוֹפֵךְ לְשִׁיר.

בַּגִּנָּה כּוֹסֶסֶת הַכְּנִימָה

וּבָרְחוֹבוֹת נֶעְלָמִים עֵצִים,

אֵין עֵרֶךְ לַנַּדְלָ"ן אַךְ מְחִירוֹ

עוֹלֶה.

כָּעֵת, אֲנִי סָגוּר בַּבַּיִת.

כָּעֵת, אֲנִי רוֹאֶה תְּמוּנָה:

אֲנִי רָחוֹק עִם אֲנָשִׁים מֵתִים.

כִּי לֶעָבָר כְּבָר אֵין זוֹכֵר

וְעַל הָאָרֶץ קַר. וְקַר לִי.

וְכָל עוֹנוֹת הַשָּׁנָה מִתְמוֹסְסוֹת

בְּגוּפִי. וַאֲנִי? כְּאִלּוּ הָיִיתִי מַעְגְָּל.

אֵין סוֹפִי. וּבִזְמַן שֶׁרָאִיתִי אֶת הַזְּמַן

מִתְפַּתֵּל כְּתוֹלַעַת בְּמַעֲלֵה הָעֵץ

לְעֵבֶר גַּן הָעֵדֶן שֶׁל הֶעָלִים

הַיְּרֻקִּים, הֶעֱפַרְתִּי.

וְאַתְּ, שֶׁלָּנֶצַח תִּלְעֲגִי לַזְּמַן וְלָעֵצִים

שֶׁלִּי, אַתְּ, מוֹצֵאת מְנוּחָה

בְּהַחְמִיצֵךְ מְלָפְפוֹנִים וְעַגְבָנִיּוֹת

לַשָּׁנִים הַבָּאוֹת.

וְהַשָּׁנִים בָּאוֹת חִוְּרוֹת

כַּעַגְבָנִיָּה מֻחְמֶצֶת. וְהֵן

זוֹרְמוֹת, כְּמוֹ נַחַל, בְּגָאוֹן

בּוֹקְעוֹת אֶת יָמַי, מְלוּחוֹת מִדְּמָעוֹת.