הָעֶרֶב, הַצַּיָּר הַגָּדוֹל בִּצְבָעִים טִבְעִיִּים,
חוֹגֵג: מִי יִשְׁוֶה לוֹ?
עֵץ מֵנִיף אֶת שְׁרִירָיו בַּמַּעֲרָב.
עָשָׁן כְּאַבְקַת עִטּוּשׁ לְבָנָה
מִתַּמֵּר לָעֲנָנִים כְּמִמְחָטוֹת.
בְּרֶשֶׁת הַשָּׁמַיִם הַמְחֹרֶרֶת
דַּג כֶּסֶף גָּדוֹל שָׁט.
וּבָאֵשׁ הַקְּטַנָּה שֶׁל הַבַּיִת הַחַם
מִתְבַּשֵּׁל שׁוּב נְזִיד הָעֲדָשִׁים הַמְפֻרְסָם.