שְׂבֵעִים תּוֹדָה לָאֵל וְהַמֶּמְשָׁלָה וּלְהִתְפַּלֵּל

וּבַחַמְסִין מוֹרִידִים אֶת הַתְּרִיסִים וְהַגּוּרְגִּ’ים

דַּוְקָא בְּסֵדֶר. זֶה

דּוֹפֵק. וּמִי שֶׁאֵין לוֹ גַּם כֵּן

לֹא גֹּוֵעַ. וְהַגּוֹיִים

רַק מְדַבְּרִים. וּפְנִינָה

נִכְנְסָה בַּזְּכוּכִית. מָה!

אֵין לָהּ רֹאשׁ לַנַּעֲרָה! וְנִפְצְעָה

וְהֵבִיאוּ אַמְבּוּלַנְס וּמְנַהֵל הַבַּנְק

אָמַר שֶׁיָּכוֹל הָיָה לִהְיוֹת יוֹתֵר גָּרוּעַ.

בָּרוּךְ הַשֵּׁם. רַק חֲתָךְ. וְאֶפְשָׁר לִתְפֹּר.

אֲבָל מַשְׁכַּנְתָּאוֹת וְהַלְוָאוֹת קָשֶׁה, קָשֶׁה אָדוֹן זַךְ.

זֶה אוֹמֵר כָּךְ וְזֶה אוֹמֵר כָּךְ.

אֲבָל מִי שֶׁצּוֹחֵק אַחֲרוֹן

צוֹחֵק וְאוֹמֵר לֹא.