שְׁאַל אוֹתָהּ אִם זוֹכֶרֶת הִיא אֶת הַקַּיִץ – לֹא.

עֶרֶב שֶׁלָּהּ לְתוֹפְשֵׂי קֵן מִפַּחַד נְשִׁירַת עָלִים

מֵאֲלֻמֹּת גֶשֶׁם שֶׁל הַסְּתָו

עַכְשָׁו.

הָאִזְדָּרֶכֶת בֵּית הַלַּיְלָה שֶׁל הַצֵּל. כִּי הַצֵּל

הוּא הַבַּית. בֵּית עוֹלִים לְיוֹנֵי בָּר וְעוֹד

כַּנְפֵי קַיִץ. בֵּית עוֹלִים שֶׁל גּוּפֵי בָּר

וְחַיּוֹת בָּר עוֹלִים בְּעֵץ. וְעַכְשָׁו אֵין אַף אֶחָד.

אַלִּימוּת הַגֶּשֶׁם מִן הַסְּתָו עַל הַחַלּוֹן.

נוֹפֵל לָהּ גּוֹרָל. נוֹשֵׁר לָהּ נוֹפֵל לָהּ.

לֹא יְכוֹלָה. בִּזְרוֹעוֹת חֲשׂוּפוֹת הִגִּיעָה עַד הַחַלּוֹן.

הַיּוֹרֶה זֶה הַמָּוֶת שֶׁלָּהּ.

נְשִׁירַת עָלִים דּוֹמָה לִנְדִידַת צִפֳּרִים.

בְּחֹרֶף נוֹשֵׁר וּבַקַּיִץ חוֹזֵר. אֲבָל צִפֳּרִים בַּחוּץ

וְעָלִים בִּפְנִים. וּבַמִּקְרֶה שֶׁלְּפָנֵינוּ יְכוֹלִים גַּם לֹא לָשׁוּב.

דַּע לְךָ.