פִּתְאֹם אֲנִי נַעֲשֵׂית אָדָם פַּחְדָּן

לָמָּה לֹא קִבַּלְתִּי מַחֲמָאוֹת עַל גְּבוּרָתִי

וְלָמָּה לֹא הָפַכְתִּי אַמִּיץ יוֹתֵר

וְאֵיפֹה הַקְּנֵה מִדָּה שֶׁהָיָה שֶׁלִּי

וּמִישֶׁהוּא אַחֵר וְלָמָּה דַּוְקָא אֲנִי.

פִּתְאֹם אֲנִי אָדָם פַּחְדָּן

לְגַבֵּי מַה שֶׁכָּתַבְתִּי, שְׁמִי נֶעְלַם. מִישֶׁהוּ אַחֵר כָּתַב אֶת זֶה אָדָם אָמִּיץ גִּבּוֹר יָפֶה

וַאֲנִי בֵּינְתַיִם אֱגוֹז קָטָן, צָפָה בְּקַרְקָעִיתִי וְרֻדָּה וַעֲגֻלָּה

מַה שֶּׁנִּשְׁאַר מִמֶּנִּי שֶׁיִּהְיֶה לִבְרָכָה

סְלִיחָה עַל הַטָּעוּת וְלֹא בְּכַוָּנָה, אָז מָה.