לוגו
ראשי־פרקים להרצאה קצרה על מות האהובה
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

נָהוּג, כַּיָּדוּעַ, לְהַבִּיעַ זַעְזוּעַ

מִקְּטָעִים מְסֻיָּמִים בִּסְפָרִים וּבִסְרָטִים –

לְמָשָׁל מִסְצֶנַת מוֹת הָאֲהוּבָה.


“סְצֶנַת מוֹת הָאֲהוּבָה הָיְתָה מְזַעְזַעַת בֶּאֱמֶת”,

טוֹעֲנִים מְזֻעְזָעִים לְמִינֵיהֶם

בְּנֶהֶנְתָנוּת טְרָגִית, כִּמְעַט קוּלִינָרִית,

בֶּאֱמוּנָה אֲמִתִּית שֶׁצָּרְכֵיהֶם הָרוּחָנִיִּים

סֻפְּקוּ בִּנְדִיבוּת לְיוֹם־יוֹמַיִם.


כָּל הַצָּרָה הִיא, שֶׁהַמְזֻעְזָעִים הַנָּ"ל אֵיכְשֶׁהוּ צוֹדְקִים,

אִמְגַּם לַאוְדַּוְקָא מֵהַטְּעָמִים הַמְקֻבָּלִים עֲלֵיהֶם,

שֶׁכֵּן רֶגַע מוֹת הָאֲהוּבָה הוּא צָרָה־צְרוּרָה בֶּאֱמֶת.


אִם הִיא אֲהוּבָה,

הִיא נִרְאֵית לָאוֹהֵב בְּכָל רֶגַע טוֹבָה־מִכְּדֵי־לִחְיוֹת,

אֲבֵדָה פּוֹטֶנְצְיָלִית, מוּעֶדֶת לְהֵעָלְמוּת־פֶּתַע,

עַל סַף הַמָּוֶת.


לָכֵן, בְּרֶגַע מוֹתָהּ הַמַּמָּשִׁי – וּכְשֶׁהִיא עוֹדֶנָּה אֲהוּבָה כַּנָּ"ל –

אֵין, כַּנִּרְאֶה, הֶבְדֵּל־עֶרְכִּי־מִיָּדִי

בֵּין נוֹכְחוּתָהּ הַחַיָּה, מִקֹּדֶם, לְבֵין נוֹכְחוּתָהּ הַמֵּתָה, עַכְשָׁו.


מַה שֶּׁקּוֹבֵעַ אוּלַי בְּמִדָּה מְסֻיֶּמֶת

אֶת עֵרֶךְ הָאֲהוּבָה לְגַבֵּי הָאוֹהֵב

גַּם לִפְנֵי מוֹתָהּ הַקְּלִינִי,

הַבִּלְתִּי נִתְפָּס.

וַחֲבָל.


מִכָּל מָקוֹם, הַהֶבְדֵּל – בַּזְּמַן וּבַתַּהֲלִיכִים הָאוֹרְגָּנִיִּים –

בֵּין נוֹכְחוּתָהּ הַחַיָּה לְבֵין נוֹכְחוּתָהּ הַמֵּתָה

יִתְבַּהֵר תָּמִיד בְּקֶצֶב אִטִּי וּמְיַגֵּעַ כָּלְכָּךְ,

שֶׁהָאוֹהֵב לֹא יוּכַל וְלֹא יִרְצֶה

לַעֲקוֹב אַחַר שְׁלַבֵּי הִתְגַּלּוּתוֹ

עַל בָּסִיס תֵאוֹרֶטִי טָהוֹר.

מַה גַּם שֶׁמַּעֲקָב כָּזֶה – יֵשׁ לְהוֹדוֹת –

עָלוּל לֹא רַק לְתַסְכֵּל, אֶלָּא פָּשׁוּט לְשַׁעֲמֵם.


לָכֵן, מִתּוֹךְ בּוּרוּת מְאֻשֶּׁרֶת

לְגַבֵּי הַהֶבְדֵּל בֵּין שְׁתֵּי הַנּוֹכְחֻיּוֹת,

יַעְדִּיף לָרֹב הָאוֹהֵב לְהַנְצִיחַ

אֶת רֶגַע הַמָּוֶת עַל־יְדֵי הַקְפָּאָתוֹ,

וּבוֹ־בַּזְּמַן יִשְׁאַף לְהַכִּיר

אֶת מַהוּת הָאֵרוּעַ מִקָּרוֹב מְאֹד


כָּאן, לְיַד גּוּפַת אֲהוּבָתוֹ –

מְזִיגָה מְבֹהֶלֶת שֶׁל תַּלְמִיד־מֶחְקָר

אֶמְפִּירִי־לְלֹא־תַּקָּנָה, וְגַם

בַּעַל תְּחוּשַׁת־שְׁלִיחוּת רְכוּשָׁנִית,

אַלִּימָה וְהִסְטֶרִית וְלֹאמְוַתֶּרֶת.


לָכֵן, בְּשֵׁם אִי־הַיְּכֹלֶת

(אוֹ אִי־הָרָצוֹן, מִנְּקֻדַּת־רְאוּתוֹ)

לְאַפְשֵׁר לָאוֹהֵב לְהַחֲזִיק בַּגּוּפָה

עַד כְּלוֹת הַקִּנְאָה־שֶׁלְּאַחַר־הַמָּוֶת –

רוֹאֶה הָאוֹהֵב בַּפִּנּוּי הַפִיסִי

אַקְט־שֶׁל־גְּזֵלָה, עוֹיֵן וְאַלִּים

(עַיֵּן מִיתוֹס־גְּזֵלַת־הַצַּעֲצוּעַ

וְהַשְׁוֵה לְמִיתוֹס־פֵּרוּק־הָאֹהֶל).


וְאָז זְכוּתוֹ וְחוֹבָתוֹ לְהִלָּחֵם

מִלְחֶמֶת־חָרְמָה אַחֲרוֹנָה וְקוֹבַעַת

כְּגֶבֶר

מַדָּעָן

וְתוֹלַעַת.


לֹא יְנַתְּקוּ אוֹתוֹ מִגּוּפָתָהּ

לֹא יְנַתְּקוּ אוֹתִי מִגּוּפָתֵךְ

סוֹכֵךְ עַל מוֹתָהּ

וְסוֹכֵךְ עַל מוֹתֵךְ

מְפַעְנֵחַ כָּל שְׁנִיָּה שֶׁעוֹבֶרֶת עָלַיִךְ

וְשׁוֹמֵר עַל גּוּפֵךְ וְעַל כָּל אֲבָרַיִךְ

גֵּבֶר מַדָּעָן אַבִּיר וְתוֹלַעַת

הוּא לֹא נוֹסֵעַ וְאַתְּ לֹא נוֹסַעַת


כִּי אִם הַצַּעַר יִשְׁקַע

הַסַּקְרָנוּת לֹא תִּתֵּן מָנוֹחַ

וְאַחַרְכָּךְ תָּבוֹא צְעָקָה

וּלְבַסּוֹף יֶאֱזַל הַכֹּחַ

וְהִיא תְּפֻנֶּה מִשָּׁם

וְהוּא יֵרָדֵם כְּמוֹ יֶלֶד


רֶצֶף כָּלְכָּךְ מְגֻשָּׁם

וַחֲסַר תּוֹחֶלֶת