גַּבֵּי סְפָרִים מִתְחָרִים
בָּאָבִיב הַמָּסְתָּו
שֶׁבְּמוֹרֵי־הִיל:
גַּם הֵם עֲמוּסִים
אוֹתוֹ זָהָב דֵּהֶה.
עַתִּיקִים וּצְעִירִים
כַּזְּמַן הַמְכַלֶּה.
כֵּן אֱמֶת הַדָּבָר
שֶׁהָאֲוִיר פֹּה מִשְׁיִּי
וְאַף רְחוֹב לֹא בָּגַד –
אֶלָּא שֶׁעַל הַיַּבֶּשֶׁת הַגְּדוֹלָה
דּוֹעֶכֶת שַׁלְוָה אַחַר שַׁלְוָה
וְנִלְאִים כּוֹכָבֶיהָ מְאֹד.