אִישׁ לֹא יַאֲמִין אִם אֲסַפֵּר
עַל שְׁקִיעָה כָּזֹאת. יֹאמְרוּ
נִדְלְקוּ מְלִיצוֹת יְגֵעוֹת
בְּמֹחִי, בָּא מְסַבֵּךְ־הַדְּבָרִים
וְעָשָׂה אוֹתִי נַעַר בָּסִיר מִתְפַּיֵּט
לֹא טִפְּסוּ בִּגְבוּרָה הֲרָרִית
עֲנָנָיו הַיְדוּעִים שֶׁל אֶל־גְּרֵקוֹ:
הֵם הָיוּ עֲמָקִים שֶׁהוּצְפוּ
אַדְווֹת פְּנִינִים וְדוּמִיָּה
עָבְרָה בָּהֶם כְּחַג בְּדָלְחִי.
אֲנִי מֻמְחֵה הָעֲנָנִים הַגָּדוֹל קוֹבֵעַ
שֶׁטּוֹלֵידוֹ הָפְכָה לְעִיר שֶׁאִבְּדָה
אֶת שְׁלַל אֵימוֹתֶיהָ וּמִמַּעַל נִשְׁבְּרוּ
קַרְנֵי שְׁוָרֶיהָ, קַשְׁתּוֹת־סַעַר.
אוּלַי חָשַׁב אֶל־גְּרֵקוֹ גַם עַל אֶפְשָׁרוּת כָּזֹאת?