מַה מִּמֶּשִׁי צִפּוֹר טוֹוָה מִמִּטְוֵה פְּרָחִים מֵחוּט רֵיחַ

מוֹנֶה שָׁנִים בִּי מַתָּנָה בִּשְׁנוֹתַיִךְ, לְהָחֵם שִׁכְחָה

בְּצֵל יָרֵחַ מָרִיר עַד בּוֹרֵא שָׂפָה

מִמֶּתֶק חֹם כִּי אֶשַּׁק בַּחֲלוֹף מוֹרָא

הַיָּד שֶׁאֵינָהּ נוֹגַעַת וְחוֹשֶׁשֶׁת לְהַעֲכִיר

צַלְמֵךְ הַנֶּחֱזֶה בִּי. יֵשׁ בָּךְ

שֶׁמּוֹנֶה בִּי וּמְפַתֵּחַ רְגָעִים כְּנִצָּנִים מוּאָרִים

וַאֲנִי אֲסַפֵּר מַה

מִּמֶּשִׁי צִפּוֹר טוֹוָה מִמִּטְוֵה פְּרָחִים מֵחוּט רֵיחַ

שֶׁמּוֹנֶה שְׁנוֹתַי בָּךְ וְדוֹחֶה יִרְאָה וְאַתְּ

פָּנַיִךְ דְּאָגָה נְמוֹגָה,

דּוֹחָה וְנוֹשֵׂאת כָּבֵד כָּבֵד בִּתְנוּמַת הֶסְתֵּר, עַד פִּנּוֹת,

עַד אֶבֶן תְּדַמֶּה אוֹר שֶׁלַּשֶּׁמֶשׁ כִּי מֵאוֹרָהּ,

נִפְתַּחַת בְּאֶשְׁנַבֶּיהָ אֶל עֵץ, כַּמָּה

קָשָׁה הָאֶבֶן בְּהֵאָסְפָהּ לִרְחוֹב

וַאֲנִי רְחוֹב מְדַבֵּר בָּךְ,

שׁוֹמַעַת עֵצִים יָפִים וְלַגֹּבַהּ מָשָׁל קִשּׁוּט,

מָשָׁל אֲנִי בָּעֵצִים וְאַתְּ צִפֳּרִים,

מָשָׁל אֲנִי צִפֳּרִים וְאַתְּ רוּחַ,

אֲנִי רוּחַ וְאַתְּ רְאִי

כַּמָּה רָחַקְתְּ עַל חוּט רֵיחַ כְּמָעוֹף הָעוֹטֶה

מִמֶּשִׁי הַפְּרָחִים וּמִצּוּף.