הֲלֹא בְּזִמְזוּם רוֹחֵשׁ

לוֹחֵשׁ וְלֹא יָנוּם – הַלֵּב

שׁוֹמֵעַ אֶת יִפְחַת הָאֵשׁ בְּהִדָּעֲכָהּ,

וּבְשִׁטּוּטֵי אֵין־שַׁחַר מַה יְּבַקֵּשׁ?

לְהֵרָאוֹת בַּחֲשֵׁכָה? לְהִתָּפֵס

בִּשְׁיַר כֹּחָהּ שֶׁל הֲלִיכָה מֵאָז

הָלוֹךְ וְהִתְכָּרֵךְ, הִשְׂתָּרֵךְ וְהִטַּלְטֵל לְהֵאָחֵז

בַּמַּפּוּחַ הַנּוֹשָׁן וּמְחֹרָר – גְּוִיחָה וּשְׁרִיקָה,

הַאִם עוֹדֶנּוּ שָׁר?

מַה הוּא עָמֵל לִשְׁכֹּחַ, אִישׁ הָרוּחַ

הָרֵיקָה בְּשִׁטּוּטֵי לֵילוֹת עַד שַׁחַר?

נִמְנוּם יוֹמְיוֹם סָרוּחַ לְמַדְאֵבָה? פַּחֵי

הַנֶּפֶשׁ בִּמְאוּם לֹא־בָא, צוֹנַחַת

לְהִמְהוּם נִגּוּן שֶׁל אָז, עִמְעוּם חֲלוֹם

כְּמוֹ צִלּוּם טֻשְׁטָשׁ, עַל הַנִּכְנָס, רוֹכֵב,

בְּשַׁעֲרֵי הַשַּׁחַר, בְּהַבְטָחָה שֶׁל יוֹם,

לֹא תְאַכְזֵב?

וְכָךְ יוֹשֵׁב יוֹמוֹ בְּכִמְרִירֵי הַנְּשָׁמָה

הַיְרֵאָה לִהְיוֹת נִשְׁכַּחַת

בְּאַפְרוּרִית לֹא קוּם וְלֹא רָגוֹעַ

בַּאֲפִיסַת הָאֶפֶס הַמְסוֹבֵב הִיא מִתְחַכְּכָה

לְגֵרוּיֵי הַמְּרִיבָה, לְגִצֵּי הַמְפַחֵד וְהָרוֹתֵעַ

בְּהִזְדַּעֵף וְהִתְיַבֵּב

עַד הִתְרַתְּחָהּ בְּסִיר יוֹמָהּ,

וְעַד הַלַּיְלָה, בְּהִתְנַדֵּף אֵידֶיהָ

בָּהּ בְּזִמְזוּם רוֹחֵשׁ,

לוֹחֵשׁ וְלֹא יָנוּם בַּפַּחַד לֹא־כְלוּמָהּ

הַנְּשָׁמָה בְּאִישׁ יוֹדֵעַ לֹא יוֹדֵעַ.

אַף כִּי לְחִישַׁת הַדְּעִיכָה גַּם בַּחֲשֵׁכָה

אֵינָהּ כָּבָה, וְהַשֵּׁנָה הַכְּרוּכָה בּוֹ יוֹמָם

וָלַיִל שִׁבְעָתַיִם נִתְכָּרְכָה, עַל חֲמָתוֹ

יֵצֵא לַהֲלִיכָה הָעֲיֵפָה, לֹא יִתֵּן מְנוּחָה

לְגוּף פּוֹחֵד מִלֵּיל, פּוֹחֵד קִרְבַת הַמְּנוּחָה.

אֵיד אַחַר אֵיד יַשְׁבִּיעַ לְעֶזְרָתוֹ,

אוּלַי, אוּלַי, מְעַט תִּקְוָה…

לֵיל הָעִיר יָפֶה לְאַהֲבָה;

הָאַהֲבָה יָפָה לְשִׁירָתוֹ – וּבָהּ

מוֹעֵד הוּלַדְתּוֹ מִשִּׁכְחָה.

אוּלַי מִבֵּין הָאֲחֵרִים, הַמְאַחֲרִים בְּשִׁיר שֶׁל לַיְלָה

שׁוֹקְקֵי לְמַעֲצֵבָה

תִּמְצָא נַפְשׁוֹ לְהִתְלַקֵּחַ,

וְלוּ שַׁלְהֶבֶת גְנוּבָה…

וּבְשִׁטּוּטֵי אֵין־שַׁחַר אֶת עַצְמוֹ לוֹקֵחַ

לְהֵעָזֵב

מִמְּסִבָּה לִמְסִבָּה

עִם אַהֲבָתוֹ הַנִּכְזָבָה.

עוֹדֶנּוּ תָּם לְהִתָּפֵס לַמֶּחֱווֹת הַחֲלָקוֹת

וּלְנֹעַם גִנּוּנִים – הַמַּזְמִינִים

לְהִכָּנֵס – אִישׁ נוֹפֵל לְבַד בִּקְהַל יוֹשְׁבֵי בָּדָד

אִישׁ אִישׁ לְרֵעֵהוּ מְקָרֵב וְיוֹקֵשׁ.

הֲלֹא עַד לְהִמָּאֵס מַאֲמַצָיו לְהִתָּפֵס בַּיָּד

גַּם בְּדַבְּרוֹ שׁוֹטֶפֶת, חוֹזֵר

בְּמִלִּים אֲחֵרוֹת עַל דִּבְרֵי הָאֲחֵר

נֶחֱרָד פֶּן תִּשָּׁמַע חֲרִיקַת הַשַּׁבְשֶׁבֶת

שֶׁבַּנְּשָׁמָה וּמִשְׁתַּתֵּק מְעַט מְעַט

בְּאֵין עוֹזֵר וְאֹזֶן קַשֶּׁבֶת וְעַל כָּרְחוֹ יִשְׁמַע

שְׂפָתָיו שֶׁלּוֹ הַמִּתְרַפְּסוֹת לְקוֹל גּוֹזֵר

וּמְנַסֵּר, דָּן וּמְדַנְדֵּן,

שְׂפָתָיו הַנֶּחְפָּזוֹת בְּכֵן וְאָכֵן,

עֵינָיו הַנִּנְעָצוֹת לִגְבּוֹת תַּשְׁלוּם מֶבָּט

וּשְׁתִיקָתָן הָאֲשֵׁמָה לְעֵינַיִם בּוֹחֲנוֹת וְעוֹבְרוֹת מִיָּד

בְּךָ וּמִמְּךָ אֶל הַשָּׁכֵן.

הַאִם לֹא יִוָּאֵשׁ מִלְּדַשְׁדֵּשׁ בִּלְחַפֵּשׁ,

לְהִתָּפֵס בְּהַבְטָחוֹת שֶׁל

זְמַן אַחֵר

בָּן אִישׁ לְרוֹאֵהוּ מְחַיֵּךְ וְסוֹגֵר?

עַד כְּבוֹת הָאוֹרוֹת וְהֵעָזְבוֹ, שָׁב

לְהִסְתּוֹבֵב בָּרְחוֹבוֹת הַזְּכוּרוֹת, מְבוֹסֵס

בְּמִלֵּי מִלִּים בָּאוֹת בַּקָּהָל – עַכְשָׁיו

רַק זִכָּרוֹן נִבְהָל, אִישׁ אוֹחֵז וּמְמוֹסֵס

עוּגַת מִמְרָח וָרֹד, תַּנְחוּמֵי לוֹעֵס.