לאבא, בפעימת לב

1    🔗

שָׁנִים רַבּוֹת אַחֲרֵי שֶׁגֹּרַשׁ מִן הָעוֹלָם הַזֶּה –

אַבָּא בַּדֶּלֶת. בָּא לְהִתְעַנְיֵן

מָה נִשְׁמָע וּמָה

הִתְחַדֵּשׁ מֵאָז בָּאָרֶץ וּבָעוֹלָם

וּבְפֶה קָרוּעַ

חִלְחַלְתִּי אֶת הַתְּשׁוּבָה

לְעַצְמִי

לִפְנֵי שֶׁנָּמוֹג

2    🔗

אַשְׁרֵי מֵתַי הַחַיִּים, זִכָּרוֹן צַח כַּחֲלֵב אֵם.

דֶלֶת פְּתוּחָה כְּדֵי סֶדֶק בֵּין נֶחְלָם לְחוֹלֵם.

נֶעֱמָד מוּלִי בָּאוֹר. זֶה אַבָּא. שׁוֹתֵק, דּוֹמֵעַ.

נִרְאֶה שֶׁהָפַךְ לְמַכְחִישׁ מִיתָה.

רוֹאֶה אֶרֶץ זָהָב שָׁחוּט.

אַבָּא, בְּחַיֶּיךָ, לֵךְ לְךָ אֶל מְקוֹמְךָ.

פֹּה תַּנִּים מְתַנִּים מָוֶת כְּמוֹ אַהֲבָה.

וּמַטְבִּיעָה בְּמִצְחוֹ נְשִׁיקַת לַיְלָה טוֹב.

מָה אֲנִי כְּבָר מְבִינָה בְּמֵתִים,

מֵיתָר פּוֹקֵעַ, גּוּרֵי חֲלוֹמוֹת בְּהָקִיץ

וְאֵיךְ אָשִׁיב אוֹתוֹ אֶל מְנוּחַת עוֹלָמוֹ –

סְלִיחָה שֶׁנִּבְצָר מִמֶּנִּי לְלַוּוֹתְךָ, אַבָּא, אֲבָל

עֲסוּקָה עַכְשָׁו, וְהָאָרֶץ

עֲצוּבָה לֹא יוֹדַעַת נַפְשָׁהּ, וְשׁוּב

מַטְבִּיעָה בְּמִצְחוֹ סִימָן

שֶׁיָּנִיחַ יָדוֹ עַל רֹאשִׁי כְּמוֹ פַּעַם.

אָז לְלֹא הֶגֶה הוּא נִפְנֶה וְהוֹלֵךְ,

לִהְיוֹת כְּאֵב נִרְדָּם וּמְשַׂגְשֵׂג