הִיא שָׁבָה עַל עִקְּבוֹתֶיהָ.

מִן הַסְּתָם שָׁכְחָה מַשֶּׁהוּ מַסְעִיר שֶׁהִשְׁאִירָה

עַל סַפְסָל, כְּמִי שֶׁבָּא לְתִקּוּן אַהֲבָה

וּבָא בְּמִיתָה יָפָה לְתִקּוּן.

עַד הֵנָּה הִגִּיעָה, מִקְלַעַת דִּבּוּר

נִקְוֵית לְמָקוֹם אֶחָד

וּמָה שֶׁאִבְּדָה –

יִרֻשַּׁת מַבָּט.

אִלּוּ הָיְתָה פֶּנֶלִוֹפֶּה, כְּלוּם הָיְתָה

מַשְׁלִימָה אֶת מְלֶאכֶת הַטְּוִיָּה, אוֹ

קוֹטֶפֶת חִיּוּךְ וּמַחְבִּיאָה בְּצוֹק הָעִתִּים –