א    🔗

אֲנִי חוֹזֶרֶת אֶל הַבַּיִת

הַיָּשָׁן וְהַטּוֹב בְּקַו צֶבַע עָבֶה

עַל נְיָר חָלָק, קַו שֶׁל יְלָדִים,

וְצִפּוֹר מֵעָלָיו.

ב    🔗

עִם הַגַּב אֶל הַקִּיר, לֹא בִּתְלַת מֵמַד,

רוֹאִים רַק אֶת צִדִּי הַמּוּאָר כְּמוֹ בְּצִיּוּר נָאִיבִי,

הַקֶּשֶׁר הַיָּחִיד שֶׁלִי עִם הָעוֹלָם.

מִדֵּי פַּעַם הוּא מִתְעַנְיֵן בִּשְׁלוֹמִי

וְאֵין מָה שֶׁיַּפְרִיד בֵּינֵינוּ

זוּלַת הַמֶּרְחָק שֶׁהוּא מֶרְחָק