דָּמְךָ הוּא הַצּוֹעֵק אָדָם צוֹעֵק מִפִּיךָ
כִּי עָמַק עַד הַדָּם הַנּוֹטֵף
הַמִּלִּים הָאִלְּמוֹת מִמְּעַרְבֹּלֶת נֶפֶשׁ
לֹא תִּטְרְפֵנִי הַשְּׁתִיקָה עַל־כֵּן אֶצְעַק
עַד מוֹת הַגּוּף עַל כְּלוֹת הַגּוּף
עַל־כֵּן אֲחַפֵּשׂ יַעַר אֲחַפֵּשׂ מִדְבָּר
עַל־כֵּן אֲחַפֵּשׂ אֶת הֶהָרִים הֱיוֹת גּוּף לְבַד
אִם הַמִּלִּים תִּטָּרַפְנָה בֶּחָלָל לוּ הֵד קוֹלִי בִּלְבַד
יִתְנַפֵּץ אֶל הַבּוֹרֵא לוּ אֶל הֲוָיָה אַחֶרֶת
וְאִם יִכְבַּד הַדִּבּוּר אִם קוֹלְךָ יִרְעַד
תֵּדַע אֶת אֲשֶׁר חוֹלָה הִנָּךְ
הַנֶּפֶשׁ