[בני לו תחזה אתי בקברי] / משה אבן עזרא

בְּנִי! לוּ תֶחֱזֶה אוֹתִי בְקִבְרִי, / אֲסִיר כֶּלֶא וּבַשַּׁחַת מְגוּרִי,

בְּבוֹר נֶחְבָּא, וְאֵין יוֹצֵא וְאֵין בָּא, / כְּמוֹ טֶרֶף בְּצִפָּרְנֵי עֲפָרִי,

וְהוֹד פָּנַי אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לְמַשְׁחִית, / וְרִמָּה כַמְּעִיל מֵעַל בְּשָׂרִי –

אֲזַי לֹא תִהְיֶה מַכִּיר דְּמוּתִי, / לְמַעַן חָשְׁכוּ פָנַי וְעוֹרִי.

וְאֵיךְ מוּזָר נְתָנוּנִי קְרוֹבַי / וְאוֹתִי חָשְׁבוּ אַחַי כְנָכְרִי?

וְכָהֶם זָנְחוּ אוֹתִי יְלָדַי – / וְכֵן זַדְתִּי וְשָׁכַחְתִּי לְהוֹרִי!

מְעַט מִזְעָר יְהִי שִׁכְנָם בְּתֵבֵל / וּמִקְרֵיהֶם יְהִי מָחָר כְּמִקְרִי:

הֲכִי יֹאכְלֵם בְּכוֹר מָוֶת, וְזִכְרָם / יְהִי נִשְׁכָּח עֲלֵי תֵבֵל כְּזִכְרִי.

אֱמֶת, מִקְרֵה אֱנוֹשׁ יוֹלִיד אֲלָפִים / כְּמִקְרֵה אִישׁ אֲשֶׁר יֵלֵךְ עֲרִירִי!