27

אֶחָד הַקֹּפִים, שֵׁם מִשְׁפַּחְתּוֹ לִי לֹא נוֹדָעָה,

עַל-בְּנֵי גִילוֹ עָלָה בִּמְרוּצָתוֹ הַנִּפְלָאָה;

לָרִיק כֹּחָם כָּלוּ

וּבְדֵי-שָׁוְא עָמָלוּ

צַיָּדִים רַבִּים לְצוּדוֹ, לְתָפְשׂוֹ חַיִּים בָּרֶשֶׁת:

כִּמְעַט רָאָם מִנֶּגֶד, הַרְחֵק כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת,

דָּלוֹג וּפָסוֹחַ

נֶחְפָּז אָץ לִבְרֹחַ,

כְּיַעֲלָה קַלַּת הָרַגְלָיִם מְזַנֶּקֶת וְדֹהֶרֶת

הֶעְפִּיל לַעֲלוֹת בִּן-רֶגַע עַל-רֹאשׁ הַצַּמֶּרֶת

וּכְמוֹ בַעֲלֵי כָנָף

עָף מֵעָנָף לְעָנָף;

גַּם-מִשְׂחָק לוֹ הָיוּ הַצַּיָּדִים עִם-נִכְלֵיהֶם

בִּתְבוּנָתוֹ קִלְּקֵל מַחֲשַׁבְתָּם, הֵפִיר עֲצוֹתֵיהֶם,

עַד-כִּי הִתְבֹּשָׁשׁוּ,

מִלָּכְדוֹ נוֹאָשׁוּ.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּבֹא צַיָּד עָיֵף אֵין-אוֹנִים

לִישָׁן שָׁם עַל-הַדֶּשֶׁא תַּחַת אַחַד הָאַלּוֹנִים

וּמֵעַל רַגְלָיִם

חָלַץ הַנַּעֲלָיִם.

וַיַּרְא הַקֹּף מֵרָחוֹק כִּי נִרְדַּם הָאִישׁ שְׁנָתוֹ

וַיֵּרֶד וַיִּתְגַּנֵּב חֶרֶשׁ אֶל-מְקוֹם מְנוּחָתוֹ

וַיִּתְיַצֵּב עָלָיו

וַיַּנְְּעֵל מִנְעָלָיו,

וַיַּרְעֵם קוֹל: "הֶאָח! בַּנְעִמִים לִי נָפְלוּ חֲבָלִים,

הַבִּיטוּ אַחַי וּרְאוּ מַה-יָפוּ פְעָמַי בַּנְּעָלִים!"

לְקוֹלוֹ הֵקִיץ הָאִישׁ

וַיְקַפֵּץ מַהֵר חִישׁ

וַיַּחֲזֵק בַּקֹּף שֶׁלֹּא נִסָּה לָלֶכֶת בָּאֵלֶּה

וַיַּאַסְרֵהוּ בְשִׁבְעָה יְתָרִים וּבְחַבְלֵי כֶלֶא, –

וּבְכֵן קֹרֵא הֶאָח

נִלְכַּד כְּצִפֹּר בַּפָּח!

*

פְּלֹנִי הַסּוֹפֵר אִישׁ חָכָם בְּעֵינָיו, גֶּבֶר יָהִיר

לְחַקּוֹת אַנְשֵׁי-שֵׁם לִמֵּד יָדוֹ וַיְהִי סוֹפֵר מָהִיר

וַיִּכְתֹּב מַאֲמָרִים

חֳמָרִים חֳמָרִים,

גָּבַהּ לִבּוֹ וַיְנַס לְחַקּוֹת גַּם-מְשׁוֹרְרִים שׁוֹנִים

אָז נִגְלָה קְלוֹנוֹ כִּי נִכְשַׁל בִּלְשׁוֹנוֹ עֲשֶׂרֶת מוֹנִים, –

מְבַקְּרִים צוֹד צָדוּהוּ

וּלְחֶרְפָּה נְתָנוּהוּ!