35

פָּרוֹחַ תִּפְרְחִי חַנָּה כַּחֲבַצֶּלֶת, כְּשׁוֹשַׁנַּת הָאָבִיב

לְחָיַיִּךְ אָדְמוּ מִפְּנִינִים, כְּחוּט הַשָּׁנִי שִׂפְתוֹתָיךְ,

אֶפֶס רְאִי זֶה שָׁמַעְתִּי דִבַּת רַבִּים מָגוֹר מִסָּבִיב

כִּי כָחַלְתְּ אוֹתָן בַּשָּׁשַׁר, לִתְפֹּשׂ לֵב רֹאָיִךְ;

אוּלָם הִנְנִי לְהָסִיר מִמֵּךְ עִקְשׁוּת פֶּה וּלְזוּת שְׂפָתָיִם

וּלְהוֹכִיחַ לְעֵין כֹּל כִּי לֹא נִמְשַׁחְתְּ בַּצֶּבַע:

הָבָה גְּשִׁי עָדַי, אֲרַיָּוֵךְ נְשִׁיקַת פֶּה וּלְחָיָיִם

וְעֵד נֶאֱמָן אֱהִי, כִּי זֹאת הָיְתָה־לָּךְ מִיַּד־הַטֶּבַע!