38

כִּימֵי כְלוּלוֹתַיִךְ גַּם־הַיּוֹם, רַעְיָתִי, בְּחֵפֶץ כַַּּפָּיִם

אֶשְׁקֹד לִכְלֹל יָפְיֵךְ, לָשִׁית לָךְ פְּאֵר וַעֲדִי עֲדָיִים:

אָז בִּימֵי נְעוּרַיִךְ מִהַרְתִּי רַצְתִּי אֶל־כָּל־הַר וָגֶבַע

לֶאֱסֹף לָךְ פְּרָחִים וְשׁוֹשַׁנִים, כְּפָרִים עִם־נְרָדִים;

אַךְ עַתָּה לֹא־אוֹסִיף לָנוּעַ עַל־יַלְדֵי הַטֶּבַע…

כִּי אֶקַּח שַׂלְמוֹתַיִךְ – מִידֵי מֹכְרֵי הַבְּגָדִים!