41

על־פי לעססינג

אַךְ כֶּסֶף מְעַט וּבֵן יָחִיד הָיָה לְבִרְשַׁע בֶּן־אוֹן

וַיַּעֲזֹב אֶת־בֵּיתוֹ וַיֵּלֶךְ אֶל־אֶרֶץ נָכְרִיָּה,

שָׁם בְּנֶשֶׁךְ וּבְמַרְבִּית עָשָׂה לוֹ עֹשֶׁר וָהוֹן,

אַךְ לֹא שָׁכַח אֶת־בֵּיתוֹ, אֶת־אִשְׁתּוֹ הַיְפֵהפִיָּה:

בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר חִלָּה תָמִיד פְּנֵי צוּר יְשׁוָּעתוֹ

לְהָרִיק גַּם־עָלֶיהָ אֶת־שִׁפְעַת טַל בִּרְכָתוֹ;

וַיִּשְׁמַע אֵל קוֹלוֹ וְשַׁוְעָתוֹ לְפָנָיו בְּאָזְנָיו בָּאָה,

כִּי בְשׁוּבוֹ אֶל־נָוֵהוּ מָצָא – בָּנִים אַרְבָּעָה!