82

דְּאָגוֹת רַבּוֹת כִּדְבֹרִים סַבּוּנִי גַם־סְבָבוּנִי

אֶת־מְנוּחָתִי שָׁדָדוּ, עַל־צַוָּארִי רְדָפוּנִי,

“תְּנוּ־שֵׁכָר לְאוֹבֵד” בַּפַּעַם הַזֹּאת זָכַרְתִּי

וְאֶל־בֵּית יַיִן וְשֵׁכָר כַּנֶּשֶׁר חִישׁ מִהַרְתִּי,

בַּכּוֹס נָתַתִּי עֵינִי, וְנָסוּ יָגוֹן וּדְאָבָה

רִישִׁי שָׁכַחְתִּי וְדַאֲגוֹתַי כֻּלָּן הָיוּ לְאָיִן,

אֶפֶס דְּאָגָה חֲדָשָׁה הִנֵּה קָמָה גַם־נִצָּבָה:

אוֹי־נָא לִי – בַּמֶּה אֲשַׁלֵּם אֶת־הַיָּיִן?!