הַיְּלָדִים גָּמְלוּ וַאֲנִי בַּדְּרָכִים
הַשְּׁבִיל הוֹבִילָנִי אֶל הַנְּכָדִים
אֲנִי צוֹעֵד לִקְרָאתָם דֵּי מְאֻשָּׁר
כְּמִידַּת יְכוֹלְתִּי… כְּמִידַּת הָאֶפְשָׁר…
בֵּינְתַיִם אֵצְלִי הַכֹּל מִתְיַשֵּׁן
חוּץ מִמֶּנִי (כַּמוּבָן…) שֶׁאֵינִי מִזְדַקֵּן
כָּל חֵפֶץ בַּבַּיִת לְלִבִּי כֹּה קָרוֹב
יוֹתֵר מִתָּמִיד הוּא נוֹסְטַלְגִי וָטוֹב
גַּם שְׁעוֹנִי, שְׁעוֹן־הַיָּד הַיָּשָׁן
נִכָּרִים בּוֹ כְּבָר אוֹתוֹתָיו שֶׁל הַזְּמָן
אַךְ נֶכְדִי הַקָּטָן אוֹתו רַק אוֹהֵב
אֶת שְׁעוֹן הַיָּד “בּוֹ הַכּל מִסְתוֹבֵב”…
לִי אָמַר הַשֶּׁעָן "שְׁעוֹנְךָ הִזְדַקֵּן
חַ"י שָׁנִים אֶצְלְךָ, תָּמִיד תְּתַקֵּן?
קְנֵה שָׁעוֹן־סִפְרָתִי חָדָשׁ
עַד מָתַי תֵלֵךְ עִם שָׁעוֹן מְשֻׁמָּשׁ"?
קָנִיתִי שָׁעוֹן חָדָשׁ וְשׁוֹנֶה
וְנֶכְדִי הַקָּטָן אֶת הַכֹּל בּוֹ רוֹאֶה
“סַבָּא” הוּא שׁוֹאֵל בְּקוֹלוֹ הָרָפֶה
“אֵיפֹה שְׁעוֹנְךָ הַיָּשָׁן הַיָּפֶה”…
הַשָׁבוּעַ חָזַרְתִּי לִשְׁעוֹנִי הַיָּשָׁן
זֶה שְׁעוֹן־הַיָּד שֶׁתָּמִיד מְתֻקָּן
כִּי נֶכְדִי הַקָּטָן אוֹתוֹ רַק אוֹהֵב
אֶת הַשָּׁעוֹן הַיָּשָׁן “בּוֹ הַכֹּל מִסְתוֹבֵב”…
>