מוקדש לזיוה

בְּכָל גַּרְגִּיר מִדָּן וְעַד אֵילַת מִשְׂתָּרַעַת הַמּוֹלֶדֶת

וְאֵינִי מָצוּי בְּשׁוּם מָקוֹם זוּלַת הַמּוֹלֶדֶת

יִשְׁאַל אוֹתִי אִישׁ: “הֵיכָן אַתָּה?” וְאֶעֱנֶה: “בַּמּוֹלֶדֶת”

גַּם אִם יִטְּלֵנִי בְּצִיצַת שְׂעָרִי וִיטַלְטְלֵנִי לַנֵּכָר

וְיָקוּם וְיִשְׁאַל כִּמְאַיֵּם, אֶעֱנֶה: “אֲנִי בַּמּוֹלֶדֶת”

וְנַנִּיחַ שֶׁיִּקַּח מַקֶּבֶת, יַהֲלֹם בְּרַקָּתִי

וְיֵצֵא וְיִשְׁאַל פְּלוֹנִי אוֹ אַלְמוֹנִי:

“הֵיכָן הוּא הַגֶּבֶר הָאִידְיוֹט שֶׁהָרַגְתִּי?”

הַתְּשׁוּבָה תִּהְיֶה בְּהֶכְרֵחַ: “גַּם כָּעֵת הָאִישׁ בַּמּוֹלֶדֶת”

כִּי אַהֲרֹן כִּי אַהֲרֹן כִּי אַהֲרֹן הוּא רַק בַּמּוֹלֶדֶת