אוֹתְךָ יַשִׂיג רַק מַעֲשֶׂה,

יַבְהִיר רַק פֹּעַל-יָד.

כָּל טַעַם הוּא רַק זָר-חוֹסֶה

אֲשֶׁר סּוֹפוֹ לֹאבַד.

הֻמְצָא כָּל טַעַם בִּמְכֻוָּן,

וְעוֹד נִכָּר בּוֹ חוּט לָבָן,

אֲשֶׁר הוּא בּוֹ נִכְלָב;

אֲבָל, אַתָּה בָא כְפֻרְקָן

וְאֵין מִמְּךָ מִפְלָט.

אֵינִי שׁוֹאֵל הֵיכָן בֵּיתְךָ,

עֲנֵנִי מִבַּכֹּל.

תָּמִיד אֲנִי הוּא עַבְדְּךָ,

רוֹשֵׁם בַּסֵּפֶר אֶת כְּבוֹדְךָ

וְלֹא יִפְנֶה לַקּוֹל.

אֵלֶיִךָ הֵם כָּל מִצְעָדַי

בְּכָל דַּרְכֵי לֶכְתִּי;

כִּי מִי אֲנִי וּמִי אַתָּה,

אִם זֶה אֶת זֶה נַחְטִיא.