הַיֹּם שֶׁהִתְפַּשַּׁטְתִּי רָאִיתִי לְאַחַר זְמַן רַב אֶת רַגְלַי.
מִכָּל אֵיבְרֵי גֻּפִי, הֲכִי מְכֻסִּים עָלַי.
הָלַכְתִּי בָּהֶן בְּלִי לְהַבִּיט בָּהֶן. זָרַקְתִּי אֹתָן לַשָּׁמַיִם.
הֵבֵאתִי אֹתָן עֹד מֵהַבַּיִת.
לָמָּה אֹהֵב
נֶסְכִישׁ
פְּשֶׁדְמְיֶשְׁצֶ’ה
קְרַסְנִיסְטַו
וְכָל
כַּיֹּצֵא
בָּהֶם
אַלְמָקֹם.
שֵׁם וּנְשָׁמָה.
נְשָׁמָה וּמָקֹם
בְּרֻגִים עָלַי
סֹבֵב סָבֹב
כ כסלו תשמט, 29 נובמבר 1988