הָרְאִי אָשֵׁם! כַּמוּבָן, כַּמוּבָן…
רַק בִּגְלָלוֹ אֲנִי מְאַבֵּד אֶת הַזְּמָן
אוֹתִי הוּא מַרְאֶה אֵיךְ שֶׁהוּא רוֹצֶה
זָקֵן, צָעִיר, שָׁמֵן אוֹ רָזֶה…
וַאֲנִי עוֹמֵד אל מוּל הָרְאִי
מִתְבּוֹנֵן אֵין־אוֹנִים בְּחִלוּפֵי דְּמוּתִי
אֲשֶׁר הָרְאִי עוֹשֶׂה בָּה כִּרְצוֹנוֹ
מְשַׁנֶּה אוֹתָה בִּשְׁרִירוּת לִבּוֹ…
הֶחְלַטְתִּי לְהַדִּיר רַגְלַי מֵאֵצְלוֹ
לֹא אֲשׁוּרֶנּוּ גַּם לֹא אֲבַקְּרוֹ
רַק פַּעַם בְּשָּׁנָה אֶגַּשׁ לִרְאוֹתוֹ
אוּלַי יְשַׁנֶּה הוּא קְצָת מִטַּעֲמוֹ…
וְאָכֵן כָּךְ עָשִׂיתִי, שָׁמַרְתִּי מֶרְחָק
לָרְאִי לֹא נִגַשְׁתִּי הִרְגַשְׁתִּי חָזָק
כָּל אוֹתָה שָׁנָה נִשְׁאַרְתִּי צָעִיר
וְרָגוּעַ הָיִיתִי עַד בְּלִי לְהַכִּיר…
בְּתוֹם הַשָּׁנָה חָזַרְתִּי לָרְאִי
סַקְרָן הָיִיתִי תִּקְוָה בְּלְבִּי
אַךְ הוּא בְּבוֹאִי שָׁלַח בִּי מַבָּט
וְהִזְקִין אֶת פָּנַי שָׁם בְּבַת־אַחַת…
עַל כָּך שֶׁעוֹלֵל לִי חָשַׁבְתִּי מִיָּד
אַעֲנִישׁ אֶת הָרְאִי שֶׁיִּזְכֹּר זֹאת לָעַד
כָּל דֶּרֶךְ אֶבְחָר לָבוֹא עִמּוֹ חֶשְׁבּוֹן
עַל כָּל קֶמֶט וְקֶמֶט יְהֵא הוּא נִדּוֹן…
אַךְ מָה אֶעֱשֶׂה וְהוּא לִי הִשְׁאִיר
רַק דֶּרֶךְ אַחַת בְּדִינוֹ לְהַחְמִיר
אֶטוֹשׁ אוֹתוֹ כָּלִיל כִּגְמוּלוֹ אַחֲזִיר
וְכָךְ אֶשָׁאֵר תָּמִיד רַק צָעִיר.