צְרִיף עֵץ הָיָה בֵּית אָבִי
שֶׁנִּגְנַז בִּתְמוּנוֹת שָׁחוֹר־לָבָן
קִירוֹתָיו הָיוּ כְּפוּלֵי־דְּפָנוֹת
וּסְבִיבוֹ גָּדֵר, מִגְרָשׁ קָטָן
וְגַּג פַּח־גַּלִּים סָכַךְ לוֹ מֵעַל
אַךְ הַצְּרִיף כְּבָר אֵינֶנּוּ כַּיּוֹם הוּא כְבָר ז"ל
רַק גֶּזַע, גֶּדֶם עֵץ תּוּת שֶׁעָמַד לְפִתְחוֹ
נִשְׁאָר שָׁם עוֹמֵד עַד הַיּוֹם עַל תִּלּוֹ.
הַשָּׁעוֹן הַבִּיוֹלוֹגִי שֶׁל הָעֵץ אָז לֹא חָדַל
לְהַרְבּוֹת לָנוּ נוֹף, עַלְוַת חַיִּים לוֹ מֵעַל
עֲמוּד גִּזְעוֹ הָלַךְ תָּפַח הִתְעַגֵּל
וְחֻפַּת עָלִים יְרֻקִּים צִמַּח עָלָיו לְהַצֵל
גַּם לִהְיוֹת בַּיִת לְתוֹלָעֵי הַמֶּשִׁי, לְעוֹפוֹת
שֶׁכְּבָר מִזְּמַן פָּרְחוּ לָהֶן מִמֶּנּו נוֹאֲשׁוֹת.
בְּבוֹא הַחֹרֶף הָיָה הַצְּרִיף לָנוּ מִסְתּוֹר
מִגֶּשֶׁם שֶׁתּוֹפֵף עַל גַּג פַּח אָפֹר
כְּאוֹרֵחַ דָּפַק, בִּקֵּשׁ רְשׁוּת כְּנִיסָה
וְלֹא מָחַל עַל כְּבוֹדוֹ שָׁנָה כְּשָׁנָה
וּמִשֶּׁלֹא נַעֲנָה יָדַהּ בָּנוּ בָּרָד וּמָטָר
כִּתְרוּעָה וּשְׁבָרִים נִשְׁמְעוּ מִשּׁוֹפָר
וְהוֹסִיף לְשַׁלַח בָּנוּ רוּחַ סוֹעָה
עַד שֶׁהַצְּרִיף הָיָה כְּמֶרְקָחָה…
אַךְ הַקָּרָה אָחוֹת הָרוּחַ, בְּלִי הַרְשָׁאָה
דֶּרֶך חֲלוֹנוֹת מֻגָפִים פְּנִימָה חָדְרָה
וְלִפְנֵי לֶכְתָה הֶעֱנִיקָה לָנוּ שַׁלְפּוּחִיוֹת־קוֹר
מַתְנַת מַכְאוֹבִים שֶׁפָּרְחוּ עַל הָעוֹר.
חֹרֶף אֶחָד הַשֶּׁלֶג עַל הַגַּג נֶעֱרָם
לְהַכְרִיעַ אֶת הַצְּרִיף בְּכָל כָּבְדוֹ זָמַם
בְּסֻלָּם וּמַגְרֵפָה עָלִיתִי לְרֹאשׁוֹ
לְהָצִיל אֶת הַצְּרִיף מִכֹּבֶד מַשָּׂאוֹ
(בַקַּיִץ לֹא הָיָה לָנוּ מָנוֹס מִן הַחֹם
שֶׁהֶעְנִיק לָנוּ גַּג הַפַּח בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַיּוֹם…)
אַךְ בְּלֵילוֹת הַיַּלְדוּת הָיְתָה גַּם אֵיְמָה
כַּדוּרֵי מָוֶת נוֹרוּ עָלֵינוּ מִן הַגִּבְעָה
אַךְ הַצְּרִיף עָמַד עִם צִפּוּי קִיר־מַגֵּן
שֶׁאָבִי הֵקִימוֹ כָּךְ עָלֵינוּ לְגוֹנֵן
וּבַבֹּקֶר מֵהַרִצְפָּה אָסַפְתִי אֶת הַקְּלִיעִים
שֶׁנּוֹרוּ וְחָדְרוּ וְנָפְלוּ אַרְצָה אֵין־אוֹנִים,
גַּם דֶּלֶת קָרַע אָבִי בְרִצְפַת הָעֵץ
וְשָׁטִיחַ שָׂם עָלֶיהָ לְהַעֲלִימָהּ מֵעֵין פּוֹרֵץ
וּבוֹר חָפַר תַּחְתֶיהָ וּתְעָלָה, דַּרְכָּה לָנוּס
מִכָּל אוֹיֵב וְצַר שֶׁיַגִיעַ, שֶׁמָא לֹא יָחוּס
וּבַאֲרוֹן הַסְּפָרִים עָמְדָה לְאָבִי קוּפְסָא
כְּזוּג סְפָרִים־חֲבוּרִים הִיא נִרְאָתָה
בָּה אֶקְדָּח טָעוּן מָצָא מִסְתוֹר לְשָׁעָה
לָצֵאת לְעוֹד לַיִל אֶחָד שֶׁל שְׁמִירָה
צָפוּן הָיָה מֵעֵין הָרוֹדְפִים מֵאִיֵי הַיָּם
שֶׁבִּקְּשׁוּ לִפְרוֹק אֶת הַיְּהוּדִים מִנִּשְׁקָם,
יֶלֶד הָיִיתִי אָז עִם כָּל הַזִּכְרוֹנוֹת
לְכָל הַפַּחַד הַזֶּה קָרְאוּ אָז ‘מְאוֹרָעוֹת’.
מְעַט שָׁנִים אַחֲרֵי קוֹם הַמְּדִינָה
נִמְכַּר הַצְּרִיף וְכָל כְּבוֹדוֹ גָּלָה
וְעַל מְקוֹמוֹ בֵּית אֶבֶן נִבְנָה
לְהָעִיד גַּם כָּךְ עַל סוֹפָה שֶׁל תְּקוּפָה,
רַק גֶּדֶם גֶּזַע עֵץ־תּוּת לְהִתְפַּנּוֹת סֵרַב
בְּאַדְמַת הַגִּיר בֶּחָצֵר הִכָּה שָׁרָשָׁיו
לְהָנֵץ כָּל אָבִיב קְצָת עָלִים יְרֻקִים
זֶכֶר לַיָּרוֹק שֶׁהָיָה, לְמַעַן דּוֹר הַנְּכָדִים
וְעוֹדֶנּוּ מַצֶּבֶת רַף־זִכָּרוֹן, מְנוּחָה לַצִּפֳּרִים
מָקוֹם חֲנִיָה לְסַפֵּר אֶת דִּבְרֵי הַיָּמִים