בֹּקֶר אֶחָד בְּיוֹם מְעֻרְפָּל
יָצְאוּ לַיַּעַר אַרְיֵה חֲמוֹר וְשׁוּעָל
לִשְׁבּוֹר לָהֶם שֶׁבֶר, טֶרֶף קַל
וְלִסְעוֹד שָׁם יַחַד מִן הַשָּׁלָל
כָּךְ הֵם הָלְכוּ וְחִפְּשׂוּ כָּל הַיּוֹם
עַד שֶׁבַּסּוֹף הִתְגַשֵּׁם הַחֲלוֹם
הֵם צָדוּ אֲיָל בֵּין הַשִּׂיחִים
שֶׁיָּצָא לִטְעוֹם קְצָת מִיֶּרֶק עָלִים…
וַיִּפֶן הָאַרְיֵה לַחֲמוֹר וַיֹּאמַר:
“חַלֵק נָא אַתָּה לָנוּ אֶת הַבָּשָׂר”
חִלֵּק הַחֲמוֹר שָׁווֶה בְּשָׁווֶה
שֶׁבֵּין הַשְּׁלֹשָׁה רַק שָׁלוֹם יִהְיֶה…
אַךְ הָאַרְיֵה רָצָה לְעַצְמוֹ אֶת הַכֹּל
וַיִּזְעַם עַל הַחֲמוֹר זַעַם גָּדוֹל
וַיִּטְרֹוף אֶת כֻּלּוֹ מֵרֹאשׁ עַד זָנָב
וְגַם זֶה לֹא הִשְׁקִיט בּוֹ אֶת הָרָעָב…
וַיִּפֶן הַאַרְיֵה וַיֹּאמַר לַשּׁוּעָל:
“חַלֵּק נָא אַתָּה לָנוּ אֶת הַשָּׁלָל”
נָתַן הַשּׁוּעָל לָאַרְיֵה כִּמְעַט הַכֹּל
וּלְעַצְמוֹ הִשְׁאִיר רַק מְעַט לֶאֱכוֹל
וַיִּשְׁאַל הָאַרְיֵה אֶת הַשּׁוּעָל
מִי לִמֵּד אוֹתְךָ כֹּה טוֹב לְחַלֵּק שָׁלָל
וַיַּעַן הַשּׁוּעָל לָאַרְיֵה לֵאמֹור
חֲלוּקָה זוֹ לָמַדְתִּי מִן הַחֲמוֹר…