שֶׁלִּבִּי לָבַשׁ אֶת שְׂפַת הָעוֹלָם

הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ עַל כִּסְאֵיהֶם הַקְּטַנִּים

נִרְדָּם מֵעַפְעַפַּיִם נוֹטֵף הַפַּח

נִרְדָּם תִּינוֹק הֶעָלִים שִׁירְלָמוֹ

וְנִרְזָה בִּי כָּל כָּךְ קוֹלִי

עַד שֶׁאוּלַי לְגַמְרֵי נִגְמַר הָאֲוִיר

עַד שֶׁמַּה לֹּא יִטְקֹק לִי בָּאֹזֶן

לֹא אוּכַל לְהִתְעוֹרֵר לִשְׂפָתִי

חֲנוּטָה כְּהַנָּסִיךְ פַּרְעֹה

עַד נִדְמֵיתִי אֶלֶף שָׁנָה אֶבֶן

יְנַדְנֵד בִּפְקָעִים נֵצַח

בַּרְמִינוּנָם שֶׁל פְּעוּטֵי לוֹטוּס

זֶה כֹּחוֹ הֶעָמֹק שֶׁנִּבְקַע

וְיַמְשִׁיךְ כָּךְ כָּךְ חֲצִי הַמֹּחַ

קְרוֹבוֹתִי פָּנָיו לְפָנַי

עַד לְהִוָּפֵס הָיִיתִי שֶׁקֶר

שֶׁכָּל כָּךְ עַפְתִּי מִגְּבַּהּ הַפַּעֲמוֹן

הֻדְהַד זְכוּכוֹ שֶׁהָיִיתִי

פַּעַם נֶפֶשׁ אוֹ אַף פַּעַם

וְנִדְמֶה – תֹּאהֲבוּ אוֹתִי – שֶׁלִּקְרַאתְכֶם

אִבַּדְתִּי מַה לֹּא הָיָה לִבִּי