דבר בעתו על אודות ישוב ארץ ישראל להשיב נדחים ולהושיבם על אדמתם.
כי לא בחפזון תצאו ובמנוסה לא תלכון כי הולך לפניכם ה' ומאספכם אלהי ישראל.
(ישעיה נ"ב, י"ב.)
ישראל בן יהודה טעללער
מורה ומנהל בית הספר לעדת ישראל פֹה פאָקשאן (רומניא).
בשנת נקומה ונעלה אל המנוחה ואל הנחלה לפ"ק.
הה"ד גפן ממצרים תסיע מה גפן זו בתחלה היא נרפסת ברגל ואח"כ עולה על שלחן מלכים כך ישראל נראים כאלו מאוסים בעוה"ז אבל לעתיד לבוא ונתנך ה' עליון דכתיב והיו מלכים אומניך ושרותיהם מניקותיך. מדרש רבה לסדר בחקותי פרשה ל"ו.
Professor Dr. Lazarus.
מַשְׂאַת נַפְשִׁי אֶל הַשַּׂר הַנַּעֲלֶה רֹאשׁ נְדִיבֵי עַמֵּנוּ
הָאָדוֹן משֶׁה מָנְטִיפְיוֹרֶה יִחְיֶה!
בִּדְאוֹת לְבָבִי עַל כַּנְפֵי הַהִגָּיוֹן
וּבְתוֹלְדוֹת עַמִּי כִי אֶהְגֶּה הִגָּיוֹן,
תּוֹלְדוֹת עַם בֶּן אַלְפֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה,
בָּהֵן טוֹבוֹת וְרָעוֹת לְאֵין מִסְפָּר רָאָה.
עַם הַדָּת, מִיָּדָהּ לְכָל־עָם קַרְנָיִם,
בָּהּ יִגְאֶה אַף בָּהּ יִשָּׂא שִׁבְעָתָיִם;
מָה רַבּוּ הַתְּמוּנוֹת! חֶדְוַת עֵינַיִם,
מַרְאוֹת אֵל אֶרְאֶה בְסֵפֶר הַשָּׁמַיִם!
נְפָשׁוֹת נִשְׂגָּבוֹת מַאֲלִיפוֹת מְרֻבָּבוֹת,
אַנְשֵׁי שֵׁם, אַנְשֵׁי קֹדֶשׁ, אַנְשֵׁי לְבָבוֹת.
סְגֻּלּוֹת עַמִּי תַעֲבֹרְנָה בַּמַּשְׂכִּיּוֹת,
צִירֵי אֱלֹהִים מִשָּׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת,
וְכָל־גְּדוֹלֵינוּ אַחֲרֵי כֵן בְּכָל־הַדּוֹרוֹת,
בְּעֵת חֶשְׁכַּת עֵיפָתָה הָיוּ לִמְאוֹרוֹת:
אָז חֲלִיפוֹת רִגְשֵׁי לְבָבִי, טוֹבִים וְרָעִים,
לְפִי הַמַּרְאֶה אֶרְאֶה, יְשֻׁנּוְ לִרְגָעִים.
בְּרִגְשֵׁי יִרְאַת כָּבוֹד אַבִּיט אֶשְׁתָּאֶה,
לַמַּרְאֶה הַנָּאוֹר לְעֵינַי יֵרְאֶה,
קְצִינֵי עַמִּי מֵאָז יַחַד נִשְׂגָּבִים,
בְּרֹאשׁ כָּל־צִבְאוֹת כָּל־מַחֲנֶה חֲמוּשִׁים נִצָּבִים.
רַבֵּי פְעָלִים כֻּלָּם, אַנְשֵׁי רוּחַ יַחַד,
בְּנֵי חַיִל וְתַעֲצוּמוֹת, לֹא יָדְעוּ כָל־פַּחַד.
בְּעֵת שָׁלוֹם, לְעַמָּם מוּסָר וְדָת הוֹדִיעוּ
וּבְיוֹם קְרָב, בְּחַרְבָּם כָּל־אוֹיֵב הִכְרִיעוּ.
הַנְּבִיאִים עִם הַכֹּהֲנִים גִּבּוֹרֵי כֹחַ
רוּחַ ה' דִּבֶּר בְָּהֶם, לֹא הָלְכוּ שְׁחוֹחַ.
הָעָם עַל יָדָם נִלְחֲמוּ גַם כָּבָשׁוּ,
כִּי לִכְבוֹד אֵל וּלְאַרְצָם הִתְאוֹשָׁשׁוּ.
כִּי עַם ה' הֵם יָדְעוּ, עַם קְדּוּמִים
בְּכוֹר כָּל־גּויֵי אֶרֶץ, לְאֹם רֹאשׁ בַּלְאֻמִּים.
קָטָן וְגָדוֹל כְּבוֹדָם יָדְעוּ הוֹקִירוּ
עַל כָּל־כָּבוֹד, כְּבוֹד אֵל וְעַמּוֹ הוֹתִירוּ…
אוּלָם מַה נִבְעֲתָה נַפְשִׁי בִי וָחָתָּה,
לַמַּרְאֶה מִסָּבִיב אֲשֶׁר אֶרְאֶה עָתָּה!
מֵאָז בְּנֵי עַמִי מֵאַרְצָם גֹּרָשׁוּ,
אָזְלַת יָדָם, נָמַס רוּחָם וְנוֹאָשׁוּ.
נָשְׁתָה גְבוּרָתָם וְתוּשִׁיָּה נִדָּחָה
וְנֶפֶשׁ כָּל־הָעָם אַךְ בּוֹכָה נֶאֱנָחָה.
נָס לֵּחַ הַחַיִּים, כָּל־רוּחַ עֹז נֶעְדָּרָה,
אַךְ תַּחֲנוּנִים יְדַבֵּר רָשׁ בְּנֶפֶשׁ מָרָה.
כֻּלָּנוּ אַךְ כֹּהֲנִים וְקֹדֶשׁ קָדָשִׁים,
מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן וּתְמִימִים אַךְ לֹא אֲנָשִׁים…
אַךְ זֹאת תְּהִלָּתֵנוּ מֵאָז לְדוֹר דּוֹרִים,
עַל קְדוּשַׁת הַשֵּׁם לָמוּת מוֹת גִּבּוֹרִים,
לְתַנּוֹת צָרוֹתֵינוּ בְּבָתֵּי הַכְּנֶסֶת,
עֵת רֶגֶל גַּאֲוָה עָלֵינוּ רוֹמֶסֶת.
לִפְנֵי עָרִיץ אַכְזָר נַעֲמֹד בְּלִי מְחִתָּה,
נִפְשֹׁט צַוָּאר וּנְבָרֵךְ עַל הַשְּׁחִיטָה.
אֵלֶּה הֵם הַגִּבּוֹרִים, לָנוּ לְתִפְאֶרֶת
גִּבּוֹרֵי דָת, לָהּ עַד עוֹלָם מִשְׁמֶרֶת
כִּי חָיוּ לַתּוֹרָה, לְמַעֲנָהּ גָּוָעוּ,
בְּעַד קָדְשֵׁי לִבָּם לַטֶּבַח הָכְרָעוּ.
אוּלָם אַיֵּה הָאֲנָשִׁים יֵצְאוּ לְיֵשַׁע,
בְּעֹז אֱלֹהִים בְּקִרְבָּם יַכְרִיתוּ כָּל־רֶשַׁע?
אֲשֶׁר לְעַמָּם יַעֲטוּ מְעִיל קִנְאָה תִלְבּשֶׁת
וְעַל אוֹיְבֵינוּ יַעֲטוּ כְלִמָּה וּבשֶׁת;
וְכָל־עַמֵּי הָאָרֶץ יֵדְעוּ וְיָבִינוּ,
כִּי עוֹדֵנּוּ הָעָם כַּאֲשֶׁר הָיִינוּ,
עַם שׁוֹמֵר תּוֹרָה גַּם שׁוֹמֵר חַיָּתוֹ,
לִבּוֹ לַשָּׁמַיִּם וְעוֹבֵד אַדְמָתוֹ…
עוּרוּ אֵיפֹא אַחַי, נַעֲשֶׂה גַם לָנוּ!
עוֹד לָשׁוּב לִחְיוֹת, כָּל־תִּקְוָה אִתָּנוּ.
עוֹד נָשׁוּב נִחְיֶה חַיֵּי עַם בְּאַרְצֵנוּ,
כִּי עוֹד כְּמִקֶּדֶם אֵל יָשׁוּב וְיִרְצֵנוּ.
מַה־לָּנוּ פֹה, לִהְיוֹת נִרְדָפִים בְּחֵמָה,
הַלַּעַג לְכָל־גּוֹי וְנֶחְשָׁבִים כִּבְהֵמָה!
כִּסְחִי וְדֹמֶן, מִרְמָס לְרַגְלֵי גֵאיוֹנִים,
עבְדֵי עוֹלָם נִכְבָּשִׁים לְאַלְפֵי אֲדוֹנִים
הַכּוּשִׁי אֲנַחְנוּ, הַנֶּהְדָּף אֶל מְקוֹמוֹ,
אַחֲרֵי הַשְׁלִימוֹ חֻקּוֹ, דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ.
דַּם בָּנֵינוּ בַּקְּרָב נוֹזֵל כַּמָּיִם
וְלָנוּ בָאָרֶץ לֹא יִתְּנוּ יָדָיִם.
בַּצָּרָה כִי תָבוֹא לְשׁוֹנָם יַחֲלִיקוּ,
אַחַר כַּדֹּמֶן אוֹתָנוּ יַרְחִיקוּ.
בְּמִלְחָמָה לָמוּת אוֹתָנוּ יַקְדִישׁוּ
טֶרֶף לַתּוֹתָח אוֹתָנוּ יַגִּישׁוּ.
אַךְ אֵת כַּסְפֵּנוּ — דָּמֵנוְ יִדְרשׁוּ
וּבְיוֹם שִׁלוּם וְשִׁלּוּם בָּנוּ יֵבוֹשׁוּ.
כָּל־עֵזֶר מִמֶּנּוּ בְכָל־לֵב יִקָּחוּ
וְשָׂכָר כִּי נְבַקֵּשׁ אוֹתָנוּ יִשְׁכָּחוּ.
וּמָה הַשָּׂכָר בְּעַד מִבְחַר הַגְּבָרִים?
כִּי יִתְּנוּ חַיֵּי מְנוּחָה לַנּוֹתָרִים…
וְאֵת אַהֲבָתָם לִקְנוֹת מַה־לֹּא נִסִּינוּ
וּמָה־לַּעֲשׂוֹת עוֹד לָהֶם וְלֹא עָשִׂינוּ!
גַּם כָּל־קֹדֶשׁ וִיקָר לָהֶם הִגַּשְׁנוּ
וְהַזְּכוּת לִהְיוֹת כְּמוֹהֶם לֹא יָרַשְׁנוּ.
כִּי רַבָּה הָרָָעָה מֵאֲשֶׁר הָיָתָה,
וּמָה עוֹד תִּהְיֶה עַיִן לֹא רָאָָתָה.
אָז הָיְתָה לָנוּ עִם סִכְלוּת מִלְחָמָה,
לֹא יָדְעּה בשֶׁת וַתָּרַע בְּיָד רָמָה.
אֵת אוֹיְבֵינוּ רָאִינוּ בָעֵינַיִם
וַנִּסָּתֵר אוֹ הֲרִימוֹנוּ יָדַיִם.
עַתָּה אָפְסָה עֵצָה, כָּל־חָכְמָה אָיִן,
נֶגֶד צַר עָרוּם, לֹא תְּשׁוּרֶנוּ עָיִן.
אָז קִנְאַת הַדָּת בְּלֵב כָּל־עַם בָּעָרָה
וְתוֹרַת יִשְׂרָאֵל הָיְתָה הַמַּטָּרָה,
תּוֹרַת משֶׁה שָׂנְאוּ עִם הֲלִיכוֹתֶיהָ
וּלְהַכְרִיתָהּ אָמְרוּ בְהַכְרִית תּוֹפְשֶׂיהָ.
עַתָּה הַיְּהוּדִי הֶחָרוּץ יְבַקֵּשׁוּ,
לְהוֹנוֹ וּרְכוּשׁוֹ בִּזְדוֹנָם יְנַקֵּשׁוּ.
קִנְאַת לֶחֶם הִיא, פַּרְנָסָה וְכַלְכָּלָה
וְהִיא תִגְדַּל וְתִרְבֶּה בִּרְבוֹת הַהַשְׂכָּלָה.
הַשְׂכָּלַת עֵת הַחַיָּה וְעִנְיָנֶיהָ,
אַלְפֵי מַסְוִים הִיא נוֹשֵׂאת עַל פָּנֶיהָ.
אָז נֹאמַר לְנַפְשֵׁנוּ: חֲבִי וְחַכִּי לְטוֹבָה;
עִם הַהַשְׂכָּלָה יָחֵלּוּ יְמֵי טוֹבָה.
וּמַה נְקַוֶּה עַתָּה וְהִיא כְּבָר מוֹשֶׁלֶת
וּלְהָרַע וּלְהַשְׁחִית אַף הִיא מַגְדֶּלֶת!
אַךְ אֲשֶׁר עָשְׂתָה סִכְלוּת לְעֵינֵי הַשֶּׁמֶשׁ,
תַּעֲשֶׂה הַהַשְׂכָּלָה בְשׁוֹאָה וָאֶמֶשׁ.
עַתָּה לֹא יַכּוּ כָּל־אִישׁ, לֹא יִטְרֹפוּ,
מִמְּקוֹם שִׁבְתּוֹ אֶת הַיְּהוּדִי יֶהְדֹּפוּ.
בְּלָשׁוֹן רַכָּה, בְּעֵט, אֶת גְּרָמָיו יְשַׁבֵּרוּ
וּבְרִיתָם אֵת רוּחַ הָעֵת לֹא יָפֵרוּ.
לֹא יַעֲשׂוּ דָבָר לַיְהוּדִים הַמָּטִים,
רַק יְטַהֲרוּ אַרְצָם מִבּוֹרְחִים נִמְלָטִים.
עַל אִישׁ אוֹ שֵׁבֶט, כִּי יַעֲשׂוּ בִצְדִיָּה
וְנַפְשׁוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יַכּוּ לִשְׁאִיָּה,
תִּתְעַבֵּר הַמֶּמְשָׁלָה וְתִכְעַס בְּדַעַת
וּלְקוֹל צוֹעֲקִים תַּטֶּה אֹזֶן שׁוֹמַעַת.
תְּיַסֵר כֹּה וְכֹה, תָּעִיר וְתוֹרֶה מוּסָרָהּ,
לֵאמֹר: אַל יַעֲשֶׂה אִישׁ רַק עַל פִּי דְבָרָהּ!
וּדְבָרָהּ לִמְשָׁרְתֶיהָ אָז מוֹדַעַת;
הֵם יֵדְעוּ לַעֲשׂוֹת חֶפְצָהּ בְּלִי מִגְרַעַת…
מִדֶּבֶר בָּאֹפֶל הָהּ מִי יִשְׁמְרֵנוּ!
וְאֶל הַוַּת נַפְשָׁם אַךְ יִחְיוּ עֲשִׁירֵנוּ!
לְאַלְפֵי הָעֲנִיִים אֵין נַפְשָׁם כּוֹאֶבֶת
וְנֶפֶש הַנְּאוֹרִים בָּנוּ כְצָר נִצֶּבֶת…
וּמַה־נְקַוֶּה עוֹד מֵהֶם, מַה־נּוֹחִילָה!
נָשׁוּבָה אֵיפֹא אֵלֵינוּ וְנַשְׂכִּילָה.
עוֹד בָּנוּ כֹחַ לִחְיוֹת, אִם נֶאְגֹּד אֲגֻדָּה
אִם נִהְיֶה כְאִישׁ אֶחָד לְתוֹרָה וְלִתְעוּדָה,
וְעַל אַדְמַת אֲבוֹתֵינוּ תוֹשָׁבִים יַחַד
כְּבַרְזֶל בְּבַרְזֶל אִישׁ אֵת רֵעֵהוּ יַחַד.
לֹא לַחֲמֹס וְלִטְרֹף בַּקְּרָב וּמִלְחָמָה,
כִּי אִם בְּשָׁלוֹם מִבְּלִי הָמִית כָּל־נְשָׁמָה.
יָקוּמוּ אַנְשֵׁי הָרוּחַ, יָעִירוּ לְבָבוֹת,
יָקוּמוּ נָא הַנְּדִיבִים וְיִתְּנוּ נְדָבוֹת;
הַכֶּסֶף יַעֲנֶה כֹל, בּוֹ נִוָּשֵׁעָה,
הָבִיאוּ כֶסֶף וְנָקוּמָה וְנֵצֵאָה!
לֹא בְחֶרֶב אֵת אַדְמָתֵנוּ נִכְבּשָׁה,
בְּכֶסֶף וְזָהָב אוֹתָהּ עַתָּה נִרְכשָׁה.
בְּכַסְפֵּנוּ נִקְנֶה הָאָרֶץ הַבְּרוּכָה,
בְּכַסְפֵּנוּ תְהִי לָנוּ לְכָל־חֵפֶץ עֲרוּכָה.
בְּכֶסֶף עוֹד נָשׁוּב נִהְיֶה עַם בָּעַמִּים,
אִם נֵלֵךְ בְּכָל־לֵב וְיַחְדָּיו נִהְיֶה תַמִּים.
כִּי לֹא בְנִיד שְׂפָתַיִם נַעֲשֶׂה תוּשִׁיָּה,
לֹא בְאַנְחַת לֵב תִּקְוָתֵנוּ פוֹרִיָּה.
לֹא אַךְ בְּחַיֵּי הָרוּחַ נִחְיֶה בָאֲדָמָה;
בְּחַיֵּי הַבָּשָׂר תִּחְיֶה גַם הַנְּשָׁמָה.
כְּגוֹי כְּאָדָם לֹא יִכּוֹנוּ לִתְחִיָּה
בְּאֵין גּושׁ הֶעָפָר, בְּאֵין אוֹנִים לַגְּוִיָּה.
בְּלִי אֶרֶץ מִתַּחַת אֵין גַּם שָׁמַיִם
וּבְאֵין כֹּחַ עֲצָמוֹת תֶּחְשַׁכְנָה עֵינַיִם.
תְּנוּ לָנוּ בֵית מוֹשָׁב, אֲחֻזָּה וִירוּשָׁה,
שְׂדֵה בְרָכָה נְבַקֵּשׁ, אֶרֶץ לָנוּ דְרוּשָׁה!
קְנוּ אֵיפֹא אֶרֶץ וְהַחְיוּ אֵת הָאֻמָּה,
תְּנוּ לָנוּ כָל־עֲבוֹדָה וְלֹא נֵרֵד דוּמָה.
חוּסוּ נָא נְדִיבֵי עָם, רַחֲמוּ הָרָאשִׁים!
חוּסוּ עַל הָעָם, רַחֲמוּ עַל הָרָשִׁים!
פִּתְחוּ כִיסְכֶם, פַּעַם אַחַת פַּזֵּרוּ,
נִדְבוּ לְעַמְּכֶם, בַּשְּׂרוּ יְשׁוּעָה בַשֵּׂרוּ.
וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים תִּהְיוּ לִתְהִלָּה
כִּי אַתֶּם הֶחֱיֵיתֶם אֵת כָּל־הַקְּהִלָּה.
וְאַתָּה נְדִיב הַלֵּב, תִּפְאֶרֶת לְעַמֵּנוּ,
מְהִיר צֶדֶק לְהוֹשִׁיעַ, אִישׁ מוֹפֵת בְּיָמֵינוּ,
אֲשֶׁר לְהִתְנַדֵּב לְעַמְךָ רִאשׁוֹן הָיִיתָ
וְזֵכֶר אַרְצֵנוּ עַל לִבְּךָ הֶעֱלִיתָ.
הַשַּׂר הָרַחוּם משֶׁה מָנְטִיפְיוֹרֶה,
לַעֲשִׁירֵי הָעָם אֵין כָּמוֹךָ מוֹרֶה!
לְךָ תַעֲרֹךְ תְּחִנָּה הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה,
כִּי תַנַּח שָׁם אֵת הָאֶבֶן הָרֹאשָׁה.
הֲלֹא שָׁמַעְתָּ אֵת הָאֲנָחוֹת לִרְבָבוֹת,
הַבָּנִים יִרְצוּ עֲפַר קִבְרוֹת הָאָבוֹת.
בְּנֵי עַמְּךָ בְצָרָתָם פָּתְחוּ עֵינַיִם,
כִּי אָשְׁרָם וְטוּבָם אַךְ בִּירוּשָׁלַיִם.
הִתְנַעֵר אֵיפֹא וֶחְיֵה עוֹד רֹב שָׁנִים
וְאֶל בְּנֵי עַמְּךָ וְאֶל אַרְצוֹ שִׁימָה פָנִים.
תֵּן לִבְּךָ תֵּן יָדְךָ לְהוֹשִׁיעַ עַמֶּךָ;
מִמְּךָ יִרְאוּ וְיַעֲשׂוּ כָל־אוֹהֲבֵי שְׁמֶךָ.
כָּל־נְדִיבֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל־נְסִיכֵמוֹ,
יִפְתְּחוּ לִבָּם, יִתְנַדְּבוּ וִישַׁלֵּמוּ.
יְכוֹנְנוּ עַם אֱלֹהֵי יַעֲקֹב עַל אַדְמָתוֹ
וְיִתְּנוּ כָבוֹד לֵאלֹהִים וּלְתוֹרָתוֹ.
וְאַתָּה תָגִיל אשֶׁר עַמְּךָ לָדַעַת,
עַם שָׁלֵו בְּאַרְצוֹ מִבְּלִי כָל־מִגְרַעַת.
בְּנֵי יַעֲקֹב כְּבַתְּחִלָּה רוֹעִים אִכָּרִים,
אִישׁ אִישׁ בַּעֲבוֹדָתוֹ בְחַיִּים מְאֻשָּׁרִים.
וְשָׁבָה וְהָיְתָה אַרְצֵנוּ אֶבֶן שְׁתִיָּה
וּבְהַר צִיּוֹן יִהְיֶה מַעֲיַן תּוּשִׁיָּה;
כִּי אַךְ אָז נִהְיֶה מוֹרִים לְכָל־הַתּוֹעִים
וְאוֹר אֱמֶת וּמֵישָׁרִים לְכָל הַגּוֹיִם…
וְהָיָה עַל לוּחַ הַזִּכָּרוֹן לְיִשְׂרָאֵל,
שֵׁם מָנְטִיפְיוֹרֶה בְאוֹתוֹת זָהָב יָהֵל.
בירח האיתנים יִשְׂרָאֵל לְאֹם יִהְיֶה לפ"ק. ישראל טעללער.