שיר לכבוד עמנואל כלבו / משה חיים לוצאטו

בְּיוֹם הִמָּשַׁח בָּחוּר מֵעַם סְגֻלָּה. לְשֵׁם וּלְתִפְאֶרֶת וְלִתְהִלָּה. ה"ה

מַעֲלַת הַיָּקָר וְהַנַּעֲלֶה הַמַּשְׂכִּיל וְהַנָּבוֹן הַדַּיָּן הַשָּׁלֵם כמה"ר עִמָּנוּאֵל

בֶּן הֶחָכָם הַשָּׁלֵם הַדַּיָּן הַמְצֻיָּן כמוהר“ר רְפָאֵל כַּלְבוֹ זצ”ל.

וְעָלָיו יָצִיץ נֵזֶר הַפִילוֹסוֹפִיאָה וְהָרְפוּאָה, אָמַרְתִּי: אָשִׁירָה נָא

לִידִידִי בְּיוֹם הַמָּשַׁח אוֹתוֹ. בְּהַרְאוֹתוֹ אֶת כָּל יְקָר תִּפְאֶרֶת גְּדֻלָּתוֹ.

וָאֶשָּׂא מְשָׁלִי:

עַד אָן, מְלִיצָתִי, כְּמִתְגַּנֶּבֶת

עֵצוֹת בְּנַפְשֵׁךְ לַחֲשׁוֹת תָּשִׂימִי?

מַה תִּירְאִי, כִּי תֵרְדִי לָשֶׁבֶת

אֶל יַרְכְּתֵי הָרִים וְשָׁם תָּעִימִי

נָגְהֵךְ, וְלֹא תִהְיִי בְשִׁיר דּוֹבֶבֶת

לִכְבוֹד יְדִידִי זֶה, וְקוֹל תָּרִימִי?

וַתֵּשְׁבִי נֶגְדּוֹ כְיוֹנַת אֵלֶם,

וּכְהַחֲרִישׁ לִפְנֵי זְקֵנִים עֶלֶם?

אַךְ מַה לְּדַבֵּר לָךְ, מְלִיצָה? דֹּמִי,

אִם מַעֲשָׂיו הֵמָּה כְבָר יָרֹנּוּ.

לֹא עֵת לְשִׁיר הַיּוֹם, וְלֹא תִלְחֹמִי

עִם מַחֲנוֹת פֶּלֶא, אֲשֶׁר נָכוֹנוּ

מַפְלִיא לְהַרְאוֹתוֹ, אֲבָל הֵרוֹמִי,

הִשְׁתַּחֲוִי לוֹ - כִּי אֲזַי יִכּוֹנוּ

בִּרְכוֹת נְסִיעָתֵךְ לְפָנָיו סֶלָה,

זִבְחֵי תְהִלּוֹת, אִם זְרוֹעֵךְ תֵּלַהּ.

מֶחְקָר עֲטֶרֶת לוֹ וּמַרְפֵּא יַחַד,

מִכָּל חֲמוּדוֹת יַעֲטֶה אַדֶּרֶת.

יִשְׂחַק, וְלֹא יֵחַת, לְחִיל וָפַחַד

כִּי עֹז אֱלֹהִים לוֹ לְרֹאשׁ כֹּתֶרֶת.

כֵּן בַּל יְהִי שִׁירִי כְּשִׁירֵי כַחַד

בִּגְדֹר פְּאֵרָךְ, דּוֹד - לְפִי מִשְׁמֶרֶת

אָשִׂים, וְלֹא אַשִּׂיג גְּבוּל שִׁבְחֶךָ.

אֶדֹּם - וְאָז אַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ.

אֹהֵב דָּבֵק מֵאָח מֹשֶׁה חַיִּים בלא"א יַעֲקֹב חַי לוּצָאטוֹ