לוגו
קליפורניה בקלקלתה
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

קליפורניה בקלקלתה / אברהם רגלסון

© כל הזכויות שמורות. החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.


קליפורניה! חוט-השדרה הכפוף של היבשת הצפונית, ארץ שגיבה בהרי-סלעים שלה, רחבה במדבריות-צבר שלה;ארץ רבת-אקלימים, מפרדסי תפוחי-הזהב, הלימון והאשכולית, ועד ארנים מולכים על שלגים;ארץ-ענקים, אשר עמק אחד מעמקיה היה מקפל בתוכו ממלכה אירופּאית שלמה, ולא נודע כי באה אל קרבו; בדרומה – ההדר, ובצפונה – התפוח, השזיף, והאגס;בדרומה – השמים הטהורים, ובצפונה – העננים והסופות. ושם העץ האדום, האורן הקרוי סיקוויאה, והוא הגדול והזקן ביצורי עולם, שיאו לשחקים, וגזעו רחב עד כדי לתת מעבר לאבטובוס דרך חור אחד שבו, והוא מונה את ימיו מימי חירם, מימי כדרלעומר: כמה שבטים ואומות בילה אחד העצים האלה, ועדיין הוא עושה פרי-איצטרובלו המלא קמח אדום. עמק-המוות בה, ארץ מלח-בורי לבן;ובה בריכות ההשקאה הגדולות, המחייות פּרדסים עצומים, משלחים פּריים עד קצה העולם.

את אדמת-החטה בקליפורניה יחרשו במכונות ענקיות, יוצאות מאה לשורה;את הזרע יזרעו מתוך אוירון, ואת התבואה הבשלה יקצרו במכונות-קצירה מפילות מלוא-פרסאות עד אַרגיעה.

מעולם לא הייתי בקליפורניה, אך בעצימת-עינים בלבד אראה את עריה: לוס אנג’לס, הפּרושה לרגלי ההרים, בנינים טובלים בדשא גבוה בין מגרשי שטחי חול, ואוקינוס טוב ושקוף מלטף אותה מערבה: שם הספריה בנויה בטעם מיסיון ספרדי-אינדיאני, ובקרבתה, נוכח הים, אמפיתיאטרון-האבן הפּתוח של התיאוסופים יורשי האמת ובלבול-הדעת של חולמי-הודו, והגנוסטיקים והמקובלים; והוליבוד על יד לוס אנג’לס, המלמדת לכל העולם נימוסי הגבהת-כוס ונעילת-דלת; סאן -פראנציסקו צפונה, נוצצת בלילות, עם שער-הזהב המוגן בתותחים, והמפרץ – מחסה לאניות יאפּאן וסין ואוסטרליה, ואותן מאירופּה וארגנטינה אשר עברו את מיצר-מאג’לן או את תעלת-פּאנאמה;אוקלאנד היפה והערה. שמות הערים גופם ריח ספרדי-רומנטי להם: איל צנטרו, סאן חוזה, סאן דיאֵגו, סאַן פדרו, סאקראמנטו.

וכמה זכרונות לקליפורניה: רוזנוף, מארץ הדובים, אשר אהב נסיכה ספרדית, וחלם ליסד ממלכה רוסית שם, המשך לאלאסקה, והוא אמר “שלום” לנסיכתו על מנת לשוב, ובלעו הקרח בסיביריה; סוטר הצרפתי, אשר הקים דוכסות-אכרים בחריצותו, והיה העשיר באמריקה, ונתגלה באדמתו הזהב, והיה העשיר בעולם, ונתפשטה שמועת הזהב, ובאה הגירת-הכורים הפרועה, ועקרה את חוותיו, והרסה את משקיו, ובנתה ערים פּתאומיות על קרקעותיו מבלי התחשב עם חוק ועם בעלות, וסופו: קבצן וזקן ישב במסדרון הקונגרס האמריקאי, תבע ביללה מיליונים הרבה על חטיפת קרקעותיו והנזק אשר נגרם לו, ויהי לצחוק.

ואדמת הרי-געש וחרדות היא. יסודותיה עדיין נוזלים בלהבות: האם מהשפּעתם גדול שם אחוז המשוגעים ואחוז הגאונים?

קן לספרות היא: משם ברט הארט הרומנטי; וג’ק לונדון החזק; ומארי אוסטין, אשר ספגה צבעי הארץ ולמדה לדרכי האינדיאנים וכתבה “ארץ שמש-עד” ו“ארץ מיעוט-הגשם”. משם אדווין מארקהם, אשר בנעוריו עורר את העולם בשירו הפּרוליטרי “האיש בעל האת”;ושם דר כיום הזה, בעיירה כרמל במחוז מונטריי, צופה, ממרום מגדל אשר בנה בעצם ידיו, בערפלים על פני האוקינוס, רובינסון ג’פרס, האפּיקן החפשי והנפלא, טבול בטוהר תרבות-יוון, פזיז כמו שלי ורחב כמו וויטמן, אך כולו מערבי-קאליפורני באווירתו וסמלי-רוחני בתפיסתו – ונוראות יספּר בסיפּורי-שיריו.

ואמרתי: ארץ כזאת ודאי יהיו אנשיה רחבי-לב כמותה, השקפתם תסקור את העולם כמו פסגת-שאסטה מענניה;העושר הטבעי יחייב נדיבות-רוח גדולה, גן-העדן של פרדסיה יבשיל יפי-פנים ויפי-מחשבה. סגולת-שמש תהיה לאדם. הלחנם נדדה תרבות-האדם מערבה, הלוך וגבור? האם לא על יד הרי קליפורניה, שהיא סוף מערב, תיעצר, ותשגה למעלה מכל אשר היה מעולם?

וי, מה שאני שומע מקליפורניה שלי! נועדו יחד אנשי-אגרוף שכירי-רכוש, שוטרי-עיר וחיילי-מדינה, עם “חולצות-כסף” ו“חולצות אפורות” למיניהם, ובמנהיגות “הסקוואד האדום” (מחלקת המשטרה לרדיפת “אדומים”) ובעזרת ויגילנטים (שומרי-לילה, והם אזרחים מתנדבים להשגיח על “השלום”), ובכל עיר ועיר הם הורסים בתי-ועד לפועלים, דוקרים ותולים ראדיקאלים, רוצצים ראשי שובתים באין מעצור.

בסאן-פראנציסקו יימשך מנהיג-פועלים ממטתו, יובא אל המשטרה, יעונה באכזריות ובפצע-יריה ברגלו הוא נשלח הביתה;יפשטו שוטרים באַלות ובפרקי-אצבעות של נחושת אל אספת-עובדים ויכו על ימין ועל שמאל. בריצ’מונד יהרסו בתים ויגרשו משפחות במערומיהן; בסאן דיאֵגו יזרקו פצצת-גז בהמוני-עם; בסאן חוזה אוסרים דברני-פּועלים, ושולחים אותם בגניבה לבתי-כלא רחוקים שלא ידע איש מקומם; בלוס אנג’לס רדיפה כללית על ראדיקאלים, סוציאליסטים, עורכי-דין התובעים עלבונה של החוקה, כל אשר מלה חפשית בפיו ובעטו. ארוכה רשימת הפּרעות, ומי ימנה פרטים?

ובשל מה? דורשים הפּועלים בנמל ובבתי-החרושת שלושים וחמשה סנט לשעה תחת שלושים סנט, משום היוקר המתגבר. בשל חמשה סנט הותר בשרם ודמם של בני-אדם, והיו אזרחים לאכזרים בארץ השפע הגדול, בארץ הזהב והחטה ותפוח-הזהב. מהיכן קטנות-הדעת הזאת על אדמת-אלים?

בשנה זו של בצורת במערב התיכוני, התחילו אכרים יראי-שמים מקללים את שם הממשלה, באמרם: הן היא יעצה לנו להפחית את מספּר הבהמות על ידי שחיטה, ולקמץ במשטחי הזריעה, כדי להעלות מחירי חלב ותירס. עתה לוקה הדגן וגוססות הבהמות מחוסר-מים. אצבע-אלהים היא – על חטא שחטאנו בשמענו בקולה.

באמונה טפלה זו של האכרים מתבטאת הכרה לא-ברורה, כי יש משהו זדוני ולא-טבעי בעצתה של הממשלה. נעוצה עצה זו בפסיכולוגיה של סוחרים, הרואה בלחם ובחלב לא דברים להאכיל בהם בני-אדם, כי אם דברים העומדים למכירה, ואשרי הגורמים להעלאת המחיר! טעות הגיונית יש כאן, אחות-תאומה לטעות השניה הרואה בעבודה לא שותפות לטבע בסיפוק צרכי בני-אָדם, כי אם חומר להעשרת מישהו.

בשיבוש-שכל כזה, אפילו אם אין רוע-לב מלווה אותו, נוקמת התולדה נקמה גדולה. ואוי לטועים הרוצים להפוך טעותם לאמת באמצעים סאדיסטיים של מאסרים ועינויים, רציצת-גולגלות, שבירת-צלעות ופטירת-דם.