ומן מדֹאהבאת אשעארה [ומשיריו הראויים להיכתב באותיות זהב]

— — È — / — — È — / — — // — — È — / — — È — / — —

שׁוּר כִּי יְפֵה-פִיָּה רְבִידֶיהָ / רִצְפַת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ בְּיָדֶיהָ

תִּרְקַע בְּכַף-פַּעַם לְךָ פַּעַם / וּכְפִי צְעָדֶיהָ צְעָדֶיהָ

לֹא הַלְּבָנָה הָֽיְתָה נִזְרָהּ / עַד כִּי-בְנֵי-עַיִשׁ צְמִידֶיהָ

תּוֹבִישׁ פְּנֵי-שֶׁמֶשׁ בְּאַפָּהּ כִּי / שָׂם עַל-רְדִידֶיהָ רְדִידֶיהָ

תָּעִיר בְּעַפְעַפֵּי אֲהָבִים כִּי / שָׂבְעוּ עֲדֵי-נֶשֶׁף נְדֻדֶיהָ

תִּסְפֹּר רְגָעֶיךָ וּבָם תַּחְשֹׁב / כִּי-הֵם פְּקִידֶיהָ פְּקִידֶיהָ

קַרְנֵי לְבָבָהּ נִצְּבוּ לָרִיב / כִּי-בָֽגְדוּ בָהֶם בְּגָדֶיהָ

אַל-תִּפְצְרוּ בִּלְבַב עֲמִיתְכֶם כִּי / הָאַהֲבָה כָּבוּ יְקוֹדֶיהָ

רִשְׁפֵּי יְקוֹדָהּ נִדְעֲכוּ מַהֵר / כִּי רֻתְּחוּ אֶמֶשׁ יְדוֹדֶיהָ

אָמְרוּ עֲבֹד תֵּבֵל וְחָלִילָה / לִהְיוֹת אֲדֹנֶיהָ עֲבָדֶיהָ

תֵּבֵל יְלָדַתְנוּ וּמַה-לָּהּ כִּי / תַקְשֶׁה לְבָבָהּ עַל-יְלִידֶיהָ

מַה-נָּעֲמָה תֵבֵל וְהִיא עֵץ טוֹב / לוּ נָֽתְנָה-לָּנוּ מְגָדֶיהָ

אָכֵן בְּתָמִים מָחֳרָת תָּסֹב / גַּלְגַּל אֲדָמָה עַל-חֲסִידֶיהָ

תָּשִׂים רְכוּבָם כּֽוֹכְבָיו תַּחַת / סוּסֵי אֲדָמָה עַל-פְּרָדֶיהָ.