לוגו
העבודה בראשון לציון
איורים: רות ארבל
בעריכת: אסנת ארבל
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

נשוב קצת לאחור – אי אפשר לזכרונותי ללכת בדרך הכרונולוגי בדיוק.1 לרגל בואנו הפקיעה הפקידות הראשונית מהאכרים את החלקות הקטנות הסמוכות לבאר המושבה, שהוקצעו [בשעתו] לאדמת שלחין,2 ופה נמסר לנו שדה נרחב של עבודה. מאז מתחיל פה פרק חדש של תרבות: משתלה של עצי פרי מכל המינים, פרדס, עצי נוי ואקליפטוסים בשביל כל המושבות. אגב אורחא גם גן ירקות לפקידים, ופרחים. עבודה מענינת ומלאת אחריות. לעוזרים מתלמדים אצלנו בחרנו אי אלו נערים מבני המושבה שנמסרו לידינו.

כשריד של עבודתנו מהימים ההם נשמר הפרדס עצמו בלב המושבה עם שדרת התמרים, שהיא כמעט היחידה בארץ עד היום, עצי התותים הישישים, הפיקוסים שפרשו את כנפיהם כנשרים ענקיים, הברוש והקזוארינה, שתילי החושחשים המגודלים מזרעונים בפעם הראשונה בארץ, ועצי האקליפטוסים כבדי נוף שהדרת הזקנה חופפת עליהם, בכל קצוֵי המושבה ובמושבות השכנות שנזונו ממשתלתינו. על יד גדר הפרדס מתנוססים בפרחיהם הנהדרים הגָ’קָרָנדָה, הגרֶוִיליה,3 הבנבוק, הפִיטלגה. וחבל על שדי הנסיונות מכמה מאות מינים, שהצליחו אז בידינו, ועכשו אין זכר למו.4



  1. “היום הזה” ו"עכשו" המופיעים בפסקה הקודמת מכוונים לזמן כתיבת הזיכרונות – סוף שנות העשרים של המאה העשרים. כאן חוזרים הדברים לקיץ 1888 ולרצף הסיפור של פוחצ’בסקי והורוויץ, שעברו לראשון לציון בתום תקופת ההכשרה בגליל.  ↩︎

  2. בשנת 1883 מוזכרת חלקת שלחין ליד הבאר. בשנת 1884 דווח על ארבעים דונם מושקים. בשנת 1886 נבנו תעלות סביב הפרדס להשקיה ממי הברכה, ראו אהרנסון, הברון, עמ' 243–242; פרימן, ספר היובל, עמ' 19. הניסיונות לגידולי שדה לא עלו יפה בראשון לציון, ראו “לתולדות התפתחות הגפן בישובנו החדש”, נספח המאמרים.  ↩︎

  3. הג’קרנדה הוא עץ נוי ממשפחת הביגנוניים שמוצאו מברזיל. פרחיו כחולים. הגרֶוויליה הוא עץ נוי ממשפחת הפרוטאיים שמוצאו מאוסטרליה. פרחיו כתומים.  ↩︎

  4. לפירוט עבודתם וניסיונותיהם ראו “נסיונותינו על פי יזמת הברון אדמונד”, נספח המאמרים. היום (שנת 2012) במקום שהיה הפרדס נמצא גן ציבורי גדול, “גן המושבה”, ובלבו שדרת הדקלים שנטעו פוחצ’בסקי וחבריו.  ↩︎