יוֹתֵר בַּחֲשַׁאי מֵעָב אוֹ מֵחֲלוֹם
יֵשׁ עַם גּוֹוֵעַ בֵּין עַמִּים.
אִישׁ לֹא יַדְלִיק נֵרוֹת מֵרַאֲשׁוֹתָיו,
וְהַמְּטֻטֶּלֶת אֵין מַדְמִים.
אַךְ אֶל נָכוֹן דְּבַר־מָה יָקָר וָחַם,
שֶׁמְּקֻפָּלִים בּוֹ כְעֻבָּר
יָנַקְנוּ מִמֶּנּוּ אוֹר וּלְשַׁד אָפֵל,
נָפַח נַפְשׁוֹ, הַכֹּל עָבַר.
סוּמִים־חֵרְשִׁים יוֹסְפִים אָנוּ לִחְיוֹת
בִּמְעִי אִמֵּנוּ הַמֵּתָה;
עִם עֶרֶב שָׁב הַגֶּבֶר מֵעָמָל,
רַעְיָה תַּמְתִּין עַל סַף בֵּיתָהּ.
אַךְ רַעַל מְפַעְפֵּעַ וּמְחַלְחֵל
בַּגּוּף עַד כָּל קְנוֹקְנוֹת־קָנָיו;
פִּתְאֹם יִרְאֶה אָדָם וְיִתְפַּלֵּץ,
חִיל־אַחֲרוֹנוּת יַקְפִּיא פָנָיו.
אָז הַלְּוָיָה בְּרָב־טֶקֶס תֵּעָרֵךְ,
עִם שְׁחוֹר־אָרוֹן וַהֲמוֹנִים;
וְהַמֵּת זֶה כְבָר, זֶה כְבָר הוּא מְרַחֵף
בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים.
אלול תש"ד