וַיִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרוֹן אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כָּסֶף. וַיִּכְתֹּב אַבְרָהָם אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה בַּסֵּפֶר וַיַּחְתֹּם וַיָּעַד אַרְבָּעָה עֵדִים. וְאֵלֶּה שְׁמוֹת הָעֵדִים: אֲמִיגַל בֶּן אֲבִישׁוּעַ הַחִתִּי, אֱלִיחֹרֶף בֶּן אֲשׁוּנָשׁ, עַבְדּוֹן בֶּן אֲחִירַע הַגָּרְדִּי, עַקְדִּיל בֶּן אֲבוּדַיִשׁ הַצִּידוֹנִי.

וַיִּקַּח אַבְרָהָם אֶת־סֵפֶר הַמִּקְנָה וַיְשִׂימֵהוּ בְּאוֹצְרוֹתָיו. וְאֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר כָּתַב אַבְרָהָם בַּסֵּפֶר לֵאמֹר:

“הַמְּעָרָה וְהַשָּׂדֶה קָנָה אַבְרָהָם מֵאֵת עֶפְרוֹן הַחִתִּי וְזַרְעוֹ וְיוֹצְאֵי עִירוֹ וְזַרְעָם עַד־עוֹלָם. לְאַבְרָהָם לְמִקְנָה וּלְזַרְעוֹ וּלְיוֹצְאֵי יְרֵכוֹ, לַאֲחֻזַּת קֶבֶר עַד‏־עוֹלָם”.

וַיַּחְתֹּם וַיָּעַד עֵדִים.

*

וַיִּקְבֹּר אַבְרָהָם אֶת־שָׂרָה בְּכָבוֹד כִּקְבֹר אֶת־הַמְּלָכִים. וַתִּקָּבֵר בִּבְגָדִים טוֹבִים וְיָפִים עַד‏‏־מְאֹד.

וַיִּהְיוּ שָׁם עַל־מִטָּתָהּ שֵׁם בֶּן־נֹחַ וְעֵבֶר בְּנוֹ, וַאֲבִימֶלֶךְ וְעָנֵר וְאֶשְׁכֹּל וּמַמְרֵא וְכָל גְּדוֹלֵי הָאָרֶץ הוֹלְכִים אַחֲרֵי הַמִּטָּה. וַיַּעַשׂ אַבְרָהָם אֵבֶל שִׁבְעַת יָמִים. וַיְנַחֲמוּ כָּל־יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ אֶת אַבְרָהָם וְאֶת יִצְחָק בְּנוֹ.

(ספר הישר, פ' חיי שרה, עמ' מ"ז–מ"ח)