הֶחָלָל הָרֵיק שֶׁנּוֹצַר בְּמוֹרַד רְחוֹב דָּוִד הַמֶּלֶךְ,

נוֹגֵעַ עַכְשָׁו בַּחוֹמוֹת וּבַהֲזָיַת הַנֵּצַח שֶׁבְּתוֹדַעְתִּי.

פַּעַם הֵגֵנּוּ עָלַי הַבָּתִּים בְּמָמִילָא מִפְּנֵי דְּמֻיּוֹת זָרוֹת עַל הַחוֹמָה.

הַאִם הַהִזָּכְרוּת בָּהֶם תַּעֲמִיד אוֹתָם עַל תִּלָּם?

הַיּוֹם רָאִיתִי אֵיךְ הַתַּעְתּוּעַ הַמּוּצָק הַזֶּה קוֹרֵס.

זְרוֹעוֹת שֶׁל דַּחְפּוֹרִים הֶעֱלוּ מִן הָאֲדָמָה גּוּשֵׁי עָפָר

כַּעֲצָמוֹת יְבֵשׁוֹת הָפְכוּ בָּהֶם. בְּרֵכַת מָמִילָא – סָרְקוֹפָג עֲנָק

נָעָה תַּחְתִּיתוֹ לְהַעֲלוֹת בָּאוֹב מֵתִים שֶׁל פַּעַם.

מֵהֶדֶף אֲבָנִים נִמְלְטוּ “הָאֲחָיוֹת הַקְּטַנּוֹת שֶׁל יֵשׁוּ”

בְּסִמְטַת ג’וֹרְג' אֶלְיוֹט, אֶל קִיר הַקּוֹנְסוּלְיָה נִצְמְדוּ

כְּמוֹ בְּהוֹצָאָה לְהוֹרֵג.

עַל גֶּדֶר “בֵּית יְשַׁעְיָהוּ”, פִּרְחֵי שְׁעוֹנִית הֵזִיזוּ מְחוֹגִים

בְּלוּחַ מִסְפָּרִים לֹא נִרְאֶה כְּמוֹ לְסַמֵּן: הַנֵּצַח שֶׁאָדָם תּוֹפֵס

תּוֹאֵם אֶת שְׁנוֹת חַיָּיו וְאֶת דִּמְיוֹנוֹ

וּמַה שֶּׁיִּהְיֶה – מָחוּק.