יֵשׁ קִרְיָה / אלתר לוין

יֵשׁ קִרְיָה הַשְּׁזוּרָה אַרְגָּמָן

לְמוֹעֲדֵי הַשְּׁקִיעָה;

יֵשׁ מִגְדָּל הַמַּתִּיז נִצּוֹצוֹת

בְּשִׁמְשׁוֹת חַלּוֹנָיו מַבְרִיקוֹת,

בִּפְרִידַת הַחַרְסָה!

יֵשׁ קִרְיָה לֹא פָסְקוּ טַלֶּיהָ

בַּעֲרִיפֵי הַמַּרְאוֹת;

יֵשׁ שְׁקִיעָה מַבְדִּילָה בֵין מִכְסַף

הַלְּבָנָה, לָהּ זְהוּבֵי הַשֶּׁמֶשׁ

נִתְחַלְפוּ בְּכֶסֶף…

יֵשׁ צַפְרִיר הֶחָזוֹן מַשְׁפִּיעַ

בִּמְרוֹמֵי גַבְנוּנִים;

יֵשׁ חוֹלֵם מִשְׁתַּפֵּךְ וּמַעֲרִיץ

הַקִּרְיָה הָעוֹטְיָה חִלְּזוֹנוֹת

לְמוֹעֲדֵי הַשְּׁקִיעָה!