שׁוֹתְקִים נִבְכֵי יַעַר, צְלוּלִים כְּמֻפְקָרִים

לְאוֹר בֹּקֶר צָעִיר.

קוֹרְנִים בּוֹ כָּל צְלָלָיו וְכָל מַחְבֵא סְתָרִים

עַל גְּנָזָיו בִּזְהַרְהָרִים

יָסֹךְ, יָאִיר.

לַאֲשֶׁר יֵרֶט שְׁבִיל כָּל לִבְנֶה בַּאֲבִיבוֹ

עַל צְחוֹר קוֹמָתוֹ תּוֹהֶה.

כָּל פֶּטֶר עָלֶה רַךְ לוֹאֵט אִוְשַׁת נִיבוֹ

וּבַד אֶל בַּד מַרְהִיבוֹ

בְּאַהַב לוֹהֶה.

כָּל חוֹתַם דֶּשֶׁא עַל אֲדָמָה חוּמָה סָפוּג

שְׂרַף חַיִּים, בֹּשֶׂם חַמָּה.

אֶשְׁתֵּהוּ בְּכַף רַגְלִי וּבָא בִּי וְלֹא יָפוּג

מִבְּשָׂרִי זִיווֹ שָׁפוּךְ

בְּצָהֲלָה תַּמָה.

בַּסְבַךְ בְּזֹךְ מַעֲרֻמָּיו, בַּפְּקָעִים, בַּנִצָנִים

אֶסְתַּבֵּךְ עַד אֵין מוֹצָא.

עַד יִפְצְחוּ יְצוּרֵי הַשְׂרוּטִים בִּרְנָנִים

וִיְצַיְצוּ שִׁיר נֵחָנִים

עִם כָּל בַּעֲלֵי נוֹצָה.

אֶל מַעֲבֵה חֳרָשִׁים מַאֲלִיפֵי רָז וּבְהִירִים,

לַאֲשֶׁר תַּנְחֶה עֵינִי

אַפְלִיגָה עַד אֵעָלֵם בַּעֲצֵי אֵל תְּמִירִים

וְכִי אֲבַקֵשׁ שָׁם אֶת עַצְמִי וְאֶת שִׁירִי–

הֲאֶמְצָאֵנִי?