שְׁבִיל הָעֲקַלָּתוֹן, חַתְחַתֵּי אֶבֶן רָצוּף,

מִתְחַמֵּק כִּנְחַשׁ צוּרִים, כְּגִיד בִּבְשַׂר הָהָר.

כַּחֲלוֹם בְּעִקְבוֹתֵינוּ עֲתַר עֲרָפֶל יָצוּף

וְשַׁאֲגַת אֶשֶׁד עוֹלָה– כְּהֵד מִמֶרְחָק זָר.

בְּתַרְדֵּמַת נֶצַח עֲצוּמֵי גְלָמִים שְׂרוּעִים

וּנְשִׁימָתָם–צִנָּה עֲמֻקָּה עַד בְּלִי דַי.

מְחוּקֵי־פֶּה וָעַיִן קָדְקָדֵי סְלָעִים תְּלוּיִים,

מִתְנַשְׂאִים בִּבְדִידוּתָם מֵעַל לִתְהוֹם הַגַּיְא.

אַךְ גֻלּוֹת מַיִם הוֹלְמוֹת בְּעוֹרְקֵי צוּר נְפוּחִים,

הַגְּלָמִים הַמֻּפְלָּמִים רָן דֹּפֶק פֶּלִיא בָּם.

צְמַרְמֹרֶת רַעֲנָנָה מַרְעִידָה קוֹצִים כְּסוּחִים

וְרוֹטְטִים צִיצֵי אֹדֶם כְּדַם הַלֵּב הֶחָם.

מִי בִּתֵּר הָעַרְפִלִים וְחָשַׂף מַחֲזֵה פְּלָאִים?

הַשֶּׁמֶשׁ סִכְסֵךְ הָרִים בְּמַעֲרְבֹּלֶת אוֹר:

יְשֵׁנֵי־עוֹלָם עוּרוּ, יֵחָלְצוּ עַצְמוֹת סְלָעִים

וְחַיִּים יְזֹרָבוּ בַּצּוּק וּבְנִקְרַת צוּר!

1930