מִשׇּׁלוֹם זֻנְּחָה נַפְשִׁי בְּלֵיל שֶׁל אֹפֶל, לֵיל שֶׁל קֹר;

וְזֶרֶם גַל חַיִּים אֵלַי נְשָׂאֲךָ – וַיַּעֲבֹר.

לָלֶכֶת עַל צִדִּי

דִּבַּרְתָּ אֶל לִבִּי וּשְׂפָתֶיךָ זָבוּ מֹר.

וַאֲנִי לְדַרְכִּי אֵלֵךְ־לִי יְחִידִי;

לְרָחוֹק, לְרָחוֹק.

כִּי אָמַרְתִּי לִי: אוּלַי בְּלֵב־חָשְׁכִּי גָּנוּז אוֹר.