עָפָר אֲנִי בְּחַיַּי קַל וָחֹמֶר בְּמִיתָתִי.

הֲרֵי אֲנִי לְפָנֶיךָ

שָׂרְפֵנִי לְטוֹבָתֶךָ;

לְאוֹרִי תִּשְׂבַּע נַפְשֶׁךָ,

וְעָלַי כָּל-חֶמְדָּתֶךָ.

עָלַי יַקְטִיר כֹּהֲנֶךָ,

וְתַחְתַּי יִמְלֹךְ מַלְכֶּךָ,

אִם בָּזֶה תַּהֲפֹךְ יָדֶךָ

אָז תִּמְצָא מַאֲוַיֶּיךָ.

(זהב)