הֶבֶל רְגָבִים שְׁחוֹרִים וְרָוִים,

וּבְעָקֵב כָּבֵד תָּדוּשׁ הָרְגָבִים;

לַשֶׁמֶשׁ הַמֵצַח הַשְׁזוּפָה, הַחֲזָקָה, –

וּנְטֵה הַיָד הָרְחָבָה

וּזְרַע עַל אֶרֶץ רַבָּה.

וְאֵרַשְׂתָּ כֹּחֲךָ לְזֹה הָאֲדָמָה,

שֶׁלְזֵעָתְךָ תָּמִיד כְּמֵהָה –

עַד תָּעִיק עַל גָלְמְךָ אַדְמַת גַלִים

נְטֵה הַיָד הָרְחָבָה

וּזְרַע עַל אֶרֶץ רַבָּה.

תִּשְׂחַק שֶׁמֶשׁ לְךָ וּלְזֵעָתְךָ…

עוֹד לָהּ יָרִיעַ זְהַב קָמָתְךָ;

קְרָא לְחַיֶיהָ מֵאַדְמַת מַחֲשַׁכִּים.

נְטֵה הַיָד הָרְחָבָה

וּזְרַע עַל אֶרֶץ רַבָּה.