וְהוּא הַדִּין. לְהִוָּתֵר לְבַד

עִם כָּל הַזִּכְרוֹנוֹת שֶׁיַּקִּיפוּךָ

כְּמוֹ חוֹמוֹת הַכְּרַךְ. כְּיַעַר עַד.

תִּצְעַק, וְרַק הֵדֶיךָ יַעֲנוּךָ.

עַד עִיר פְּרָזוֹת תָּבוֹא וְלֹא מִקְלָט

וּלְעוֹלָם לֹא יְלֻחַשׁ כָּאן: נוּחָה.

וְהוּא דַיָּן. הַמְרַחֵף בָּעָב

רוֹאֶה אוֹתְךָ וְזוֹ יַתְמוּת יָדֶיךָ.

עַל שֶׁקְּרִירוּת בִּקַּשְׁתָּ בַּשָּׁרָב

וְלֹא הִשְׁקֵיתָ לְאָחִיךָ מִכָּדֶּיךָ,

עַל שֶׁמֻּקְדָּם מִדַּי אָמַרְתָּ: רַב,

וְרַב מִדַּי חָרַשְׁתָּ בְּשָׂדֶךָ.

וְהוּא אֱמֶת. הַמְרַדֵּף עַד תֹּם

כִּרְדֹף הָאַהֲבָה אֶת מְשַׂנְּאֶיהָ.

וְיֵשׁ תִּקְוָה, וְהִיא תִּפְרֹץ חֲלוֹם

כָּל עוֹד לֹא תַּמָּה תְּמִימוּתָם שֶׁל מְקַנְּאֶיהָ,

כָּל עוֹד הַלֵּב הַזֶּה אֵינֶנּוּ יַהֲלוֹם —

וְהֹלֶם אַחֲרוֹן הַכֹּל יוֹדֵעַ…