[אהוב נפשי חמדו] / ר' שמואל הנגיד

וכתב אלי צדיק לה מן הארץ אלדיאנין ואסמה יוסף בן שמואל

וכתב אלי ידיד שלו מן הדינים ושמו יוסף בן שמואל

אֲהוּב נַפְשִׁי,     חֲמָדוֹ אֵל,     וְכֵן לִבִּי     חֲמָדָהוּ,

וְהַצֶּדֶק כְּמוֹ חֵשֶׁב     אֲשֶׁר חָבַשׁ,     אֲפָדָהוּ,

וְעָשָׂה דִין,     כְּמוֹ מִסִּין     וּמִסִּינַי לְמָּדָהוּ,

וְכָל דָּבָר בְּעִתּוֹ עַל     /אֲמִתּוֹ הֶ–     /עֱמִידָהוּ

וּמִשְׁפָּטוֹ בְּמִשְׁקֹלֶת     לְכָל עַמּוֹ     יְסָדָהוּ,         5

וְזֵד יָהִיר,     אֲשֶׁר עִקֵּשׁ     דְרָכָיו הֶ–     אֱבִידָהוּ!

אֲנִי עָמִית     לְכָל מָצָא     דְּבַשׁ מִקְרָא     וְרָדָהוּ,

וְרֵעַ כָּל אֲשֶׁר נִלְחַם     בְּתַלְמוּד, גַּם     לְכָדָהוּ,

וּפִי דִבֵּר בְּצַחוֹת עַל     לְבַב קֵדָר     וְצָדָהוּ,

וְיָוָן אֶת דְּבָרִי עַל     עֲנַק מָלְכּוֹ     רְבָדָהוּ,         10

וּמַדוֹתִי בְּחָכְמָתִי     אֲשֶׁר הוּא לֹא     מְדָדָהוּ,

וְלִי הוֹן רַב     וְהוֹד מַלְכוּת     וְשֵׁם, צֶדֶק     עֲנָדָהוּ,

וְעֵת אֶרְאֶה     יְדִידִי כִי     יְרֹא אֵל הֶ–     חֱרִידָהוּ,

(כְּשֵׁם אָבִי     שְׁמוֹ, וּשְׁמִי     כְּשֵׁם אָבִיו     יְלָדָהוּ),

וְאֵדַע כִּי נְבוֹן דָּבָר     וְגִבּוֹר בַּ–     תְּעוּדָה הוּא –         15

אֲשֶׁר לִבִּי     כְּעֶבֶד לוֹ,     וְהוּא אָדוֹן,     עֲבָדָהוּ!