תְּנוּ לִי לִרְאוֹת אֶת הָעִיר

לִפְנֵי שֶׁאֵין עוֹד רְאִיָּה: אֶת אֵפֶר

בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת יוֹרֵד עַל הַבִּנְיָנִים הַחֲצוּפִים,

אֶת הַמְּטוֹסִים הַגַּחְלִילִיִּים לוֹקְחִים וּמְבִיאִים.

כַּמָּה עֲרָבִים חַדֵּי־עַיִן כָּאֵלֶּה נוֹתְרוּ?

אָדָם נוֹדֵד עִם בֵּיתוֹ כְּמוֹנְגוֹל, מְחַפֵּשׂ עֲרָבָה.

גַּם בַּהַפְגָּנָה חַסְרַת־הַלֵּב שֶׁל הָעֶרֶב

עַל הַמִּבְנִים הַחֲשׁוּבִים, עָגְמַת

הַמַּעֲשִׂים נִשְׁאֶרֶת.

נֹגַהּ שֶׁסָּר לְאִטּוֹ מְגַלֶּה בִּקְלוֹנָם,

– כִּדְלֵקָה הַמְכַלָּה בֵּית־דִּירוֹת –

רָהִיטִים, בְּנֵי מִשְׁפָּחָה וּתְמוּנוֹת.