כי רבות אנחותי ולבי דוי.

סְמאָלֶענְסְקִין אֵינֶנּוּ – שַׁלְהֶבֶת יָהּ נִדְעָכָה,

נִסְתַּלֵּק עַמּוּד אִשּׁוֹ, שְׁכִינַת אֵל בָּרָחָה,

וַאֲנַחְנוּ, הָהּ, נִשְׁאַרְנוּ בַּמִּדְבָּר, בָּעֲרָבָה,

מִסָּבִיב לָּנוּ אֹפֶל כִּי נֵר אֱלֹהִים כָּבָה,

נֵר אֱלֹהִים כָּבָה, לֹא יוֹסִיף עוֹד יַגִּיהַּ,

הַשַּׁחַר אָסַף נָגְהוֹ, לֹא לָנוּ עוֹד יוֹפִיעַ,

פֶּרֶץ עוֹד לֹא יִפְרץ, לֹא יֶאֶסֹף אוֹן וָחָיִל,

לָאִיר בְּעַמּוּד אִשּׁוֹ חֶשְׁכַּת עַמּוֹ לָיִל!

פֶּרֶץ בֶּן מֹשֶׁה! אַיֶּכָּה רַב תּוּשִׁיָּה?

עַל מִי נַטַשְׁתָּ עַמְּךָ הַנּדֵד בְּאֶרֶץ צִיָּה?

עַל מִי עָזַבְתָּ שְׂפָתוֹ וַאֲנַחְנוּ מְאֹד דַּלוֹנוּ,

חֹזֵינוּ הָהּ יִצְעֲרוּ מֵעֵת אֶל עֵת כָּמוֹנוּ.

כִּי עַמְּךָ הוֹי, יְדַכְּאוּ וּבְרוּחוֹ שֹׁלְחִים רָזוֹן,

יָשִׂימוּ חֹשֶׁךְ דַּרְכּוֹ וְלַיְלָה לוֹ מֵחָזוֹן…

אַיֶּכָּה בֶּן מֹשֶׁה, עַמּוּד אֶשְךְ אַיֵּהוּ?

אוֹיָה כִּי שֻׁדָּדְנוּ, פֶּרֶץ עוֹד אֵינֵהוּ!

כַּשֹׁרֶשׁ מֵאֶרֶץ צִיָּה בֶּן מֹשֶׁה עָלִיתָ,

לֹא תֹאַר לַעֲפַר גִּזְעֶךָ וְאַתָּה מַה יָּפִיתָ!

כְּגֶפֶן אֵל הָיִיתָ, כָּעֵץ יְמִינוֹ נָטְעָה,

בַּדֶּיךָ עָלוּ מָעְלָה, שָׁרָשֶׁיךָ עָמְקוּ מָטָּה,

וַתְּשַׂגְשֵׂג בְּעַפְרוֹת צָפוֹן עַל פַּלְגֵי דַּם אַחֶיךָ,

וַתְּהִי לְאַלּוֹן בָּכוּת עַל קִבְרוֹת בְּנֵי עַמֶּךָ,

וַתֵּבְךְּ עֱנוּתָם מָרָה, וּבְדִמְעוֹת עַצָּבֶת

כָּלָה הָהּ לֵחֶךְ – וַתָּבֹא עַד שַׁעֲרֵי מָוֶת!

פֶּרֶץ בֶּן מֹשֶׁה, אֵיךְ מָתְקוּ לְךָ הָרְגָבִים

וְשָׁם בְּבֹר הָאַסִּיר אַחֶיךָ הַנֶּאֱהָבִים

יֹשְׁבִים וּמִתְעַנִּים וּמְנוּחָה מֵהֶם וָהָלְאָה,

כִּי מְעַטִּים מוֹרֵי דֶּרֶךְ כָּמוֹךָ אִישׁ הַמָּעְלָה.

וְעֲמּוּד אֶשְּׁךָ אַיִן לָאִיר הָעַרְבָּיִם

וְלַנְחוֹת עַם אָהַבְתָּ אֶל גִּבְעַת יְרוּשָׁלָיִם,

וַעֲנַן עֲרָפֶל כִּסָּה דֶּרֶךְ נִדְרְשֶׁנּוּ –

אוֹיָה כִּי שֻׁדָּדְנוּ פֶּרֶץ עוֹד אֵינֶנּוּ!