לא לְהַסְפִּידוֹ, כִּי אִם לָשֶׁבֶת עֶשֶׂר דַּקּוֹת בְּעֵין הַמַּצְלֵמָה,

בָּאתִי…

הַקַּלֶּטֶת הָיְתָה מוּכָנָה לִקְרָב

בֵּין שְׁנֵי תַּרְנְגוֹלִים,

לִפְנֵי הַפְּגִישָׁה שָׁאַלְתִּי: מָה אַתָּה מְחַפֵּשׂ?

אָמַר: אֶת הַהֶבְדֵּל בֵּין “כָּאן” וְ"שָׁם"

וְאָמַרְתִּי: הַמֶּרְחָק בֵּין כָּאן וְשָׁם הוּא ו' הַחִבּוּר…

מֶרְחָק דִּמְיוֹנִי

אָמַר: הִזְדָּרֵז! בּוֹא מָחָר בַּבֹּקֶר לִפְנֵי

שֶׁאָמוּת, וְלִפְנֵי שֶׁיִּתְקַמֵּט בִּגְדִּי הֶחָדָשׁ.

קַח אֶת דֶּרֶךְ הַחוֹף הַמְּהִירָה

רֵיחוֹת מַנְדָרִינָה וִתַפּוּז יַחֲזִירוּ אוֹתְךָ

לַנָּתִיב שֶׁבּוֹ הָלַךְ הָרָחוֹק שֶׁלְּךָ. וְאִלּוּ אֲנִי

אֲבַלֶּה אֶת יוֹמִי הָאַחֲרוֹן עַל שְׂפַת הַיָּם,

אַחֲפֵּשׂ דָּגִים נִמְלָטִים

מִפִּתּוּיֵי חַכָּתִי…

לֹא לְהַסְפִּידוֹ בָּאתִי,

כִּי אִם לְבִקּוּר אֵצֶל עַצְמִי: נוֹלַדְנוּ יַחַד

וְגָדַלְנוּ יַחַד. כְּלוּם עוֹדֵךְ נֶפֶשׁ

מוּעֶדֶת לְיִסּוּרִים? אוֹ שֶׁמָּא שִׁיְּפָה אוֹתָךְ הָרוּחַ,

כְּמוֹ הַסְּלָעִים?

חָסֵר לָנוּ רֶגַע לְהִתְבּוֹנְנוּת: הַמְּצִיאוּתִי

כָּאן אֵינוֹ מְצִיאוּתִי. וְאַתְּ אֵינֵךְ, שָׁם

דִּמְיוֹנִית בִּמְרוֹמֵי הָאוֹלִימְפּוּס.

עוֹד אֶשְׁבֹּר אַגָּדָתִי בְּמוֹ יָדַי

לְהוֹבִיל אֶת עַצְמִי אֵצֶל עַצְמִי.

לֹא בָּאתִי לְהַסְפִּיד.

אֶלָּא לָלֶכֶת בַּדְּרָכִים הַיְשָׁנוֹת

עִם חֲבֵרִי, וְלֹומַר לוֹ:

לֹא נְשַׁנֶּה דָּבָר מֵהָאֶתְמוֹל,

אַךְ נְיַחֵל לְיוֹם טוֹב לְהִשָּׁאֲרוּת…

הַחוֹלְמִים לֹא יִתְחָרְטוּ וְלֹא יִתְנַצְּלוּ בִּפְנֵי הַסּוֹפֵר

אוֹ הַהִיסְטוֹריוֹן עַל מַה שֶּׁהֵם רוֹאִים.

וְעַל מַה שֶּׁהֵם רוֹצִים לִרְאוֹת

בַּחֲלוֹמוֹת, כִּי הַחֲלוֹם אֲמִתִּי

מִמְּצִיאוּת שֶׁמְּשַׁנָּה אוּלַי אֶת פְּנֵי הַמָּקוֹם,

אַךְ לֹא תּוּכַל לַחֲלֹם…

בָּאתִי, אַךְ לֹא הִגַּעְתִּי

הִגַּעְתִּי אַךְ לֹא שַׁבְתִּי,

לֹא מָצָאתִי אֶת חֲבֵרִי מַמְתִּין לִי

וְלֹא מָצָאתִי אֶת שְׁנֵי הַכִּסְאוֹת הַמּוּכָנִים, לִי

וְלוֹ, וְלִקְרַב הַתַּרְנְגוֹלִים.

הָיָה שָׁנוּן כְּהֶרְגֵּלוֹ… לוֹעֵג

לָנוּ וּלְעַצְמוֹ. נוֹשֵׂא

אֶת אֲרוֹנוֹ בּוֹרֵחַ מֵהַלְוָיָתוֹ, וְאוֹמֵר:

“סִינֶמָה”.

כָּל

דָּבָר

כָּאן הוּא “סִינֶמָה”!

אוגוסט 2001